בשיחה עם ערוץ 7 משחזרת חנה קורן, עוזרתו של חבר הכנסת צבי סוכות, את הרגעים הקשים בהם הותקפה בידי פעילי שמאל במאהל שאותו הקים סוכות על מנת לייצר הידברות ושיח.
"הקמנו פרויקט של עשרים מוקדי הידברות ברחבי הארץ. מדובר במפגשים של אנשי ימין ושמאל. קיימנו את המפגשים האלה כבר לפני שבוע ושבועיים. במסגרת השיח הזה גם הקמנו את הלשכה של צבי סוכות ליד הבימה. מדובר במהלך שזכה לאהדה גדולה ודיברנו בו עם הרבה מאוד אנשים. היו שיחות מאוד טובות ומוצלחות", מספרת קורן.
בדבריה היא מספרת כי בפעם הזו עוד בדרך למקום המפגש התחילו להגיע לסוכות ואנשיו הודעות על התארגנות שככל הנראה מתרחשת על מנת לסכל את המפגש ולהפגין נגדו. "לא שיערנו שזה יהיה ברמות האלה", היא אומרת.
כשהגיעו סוכות וצוותו "ראינו עשרות מפגינים מחכים לנו שם. הנחנו את השולחן וכבר התקרבו אלינו כל המפגינים עם זמבורות ומשרוקיות לתוך האוזן, קללות אימים בלתי פוסקות, ומונעים מכל מי שרצה להתקרב אלינו לדבר לעשות את זה".
"מרכז העניינים היה סביב צבי. אני זזתי מעט אחורה כדי לדבר עם אנשים שנקלעו למקום ולא הבינו מה קורה כאן. הסברתי להם במה מדובר והם אמרו שהם אמנם ממחנה השמאל אבל הם מתנגדים למתקפה הזו ולאלימות הזו. הייתי בסערת רגשות, אבל בכל זאת הצלחתי לשוחח עם אנשים המכבדים".
ממשיכה קורן ומספרת כי האלימות לא הסתיימה בצעקות וצרחות. "זה היה מזעזע. הם לקחו לנו את הציוד, השחיתו וזרקו אותו על הרצפה. רציתי לשבת על כיסא ומישהי לקחה לי אותו וזרקה, קיפלו לנו את השולחנות באלימות וזרקו את כל מה שהיה עליהם. בשלב כלשהו צבי הלך קצת הצידה אחרי שעתיים של צרחות. ההמון רדף אחריו, ואז מישהו דרס לי את הרגל. אמרתי לו 'מה קורה פה' והוא אמר 'תזוזי. אני אדרוס אותך עוד פעם' ודרס אותי שוב וגם דחף אותי. הייתי בהלם מהסיטואציה. קפאתי לחלוטין", היא מספרת.
"רציתי ללכת הצידה אבל הקיפו אותי נשים וגברים בצעקות 'יודונאצית' הייתי בסערה, בשלב הזה בכיתי. אמרתי לעצמי רק 'אני יהודיה'. אמרתי את זה לעצמי, אפילו לא כתגובה אליהם", מספרת קורן ומוסיפה כי "באותו שלב הרגשתי שמתירים את דמי, כי הרי מה עושים לנאצי שהוא האויב הגדול ביותר של העם היהודי? כשאומרים את זה המשמעות היא שמותר לקלל אותי, מותר לירוק עליי, מותר לזרוק עלי דברים ולדחוף ולדרוס אותי. הם מוציאים אותי מהלגיטימציה של החברה הישראלית, וכל זה רק בגלל שאני עם כיסוי ראש וחצאית ואני ליד צבי סוכות".
"כשאימא שלי שמעה שבראיון שהיה לי אצל חיים לוינסון הוא אמר לי 'אתם אויבים שלי', היא התקשרה אליי ואמרה לי שלא בשביל זה היא עלתה לארץ מצרפת. זה מזכיר לה את הפרעות שם, כשצרחו עליהם שהם יהודים. פתאום בתוך המדינה שלי אני נחשבת לאויבת. הרגשתי באותם רגעים שאין מי שיגן עליי, שאני חשופה לאלימות שאני לא יודעת לאן היא עוד תגיע".
קורן מספרת על עשרות הודעות שקיבלה לחיזוק ידיה ודרכה המקדמת הידברות ושיח. "יש לי הרבה חברים שמאלנים ששלחו לי הודעות ואמרו שהם רוצים להיות חלק מהבצע הזה שלנו להידברות מובן שנמשיך. לא ניתן לקומץ האלים הזה להכתיב את הטוב בסיטואציה הזו".