נפתלי פישמן, תלמידו של הרב יששכר וסרלאוף זצ"ל, מספר בשיחה עם ערוץ 7 את סיפורו של הרב יששכר וסרלאוף במלחמת יום הכיפורים, כפי ששמע מרבו.
"ביום הזיכרון לחללי צה"ל הרב יששכר היה מספר לנו אודות הסיפור הקשה שלו במלחמת יו"כ", מספר פישמן. לדבריו, "הטנק שלו התפוצץ וכמעט נהרג. הוא הבטיח שבמידה ויצא חי מהקרב הוא יהיה איש חינוך שיחנך לדורות. הוא בניסי ניסים יצא בחיים מאותו הקרב והלך והשפיע לדורות".
פישמן זוכר סיפור מיוחד המראה על הדמות החינוכית שבו כלפי תלמידיו לצד ההערכה ליום הזיכרון: "באחד מהטקסים של יום הזיכרון בישיבת אהבת חיים, אחד התלמידים כנראה לא מספיק הבין את האירוע, לכן הוא לא נעמד בצפירה. לרב יששכר זה מאוד כאב, הוא צעק עליו ומאוד נפגע ממנו. הרב נפגע מהתלמיד שלא מכבד את יום הזיכרון".
אלא שאותו התלמיד היה גר באילת ומיד לאחר הטקס היה צריך לנסוע הביתה. "היו הסעות מהישיבה לירושלים אלא שהרב יששכר אמר לאותו תלמיד: תחכה לי במשרד. הזמן עבר והטקס נגמר. הרב יששכר הגיע למשרד ואמר לתלמיד: תבוא אלי אחרי הלימודים, המסקנה היא שעומד לפספס את ההסעה. התלמיד התעצבן. התלמיד הגיע אליו למשרד וגם אני הייתי נוכח שם, אחרי שכל ההסעות יצאו. היה מצופה שהרב יששכר יצעק עליו: 'איך לא נעמדת', אלא שהרב השאיר אותי פעור פה והראה לי כמה היה איש אוהב, איש חינוך. הגענו למשרד, פתחנו את הדלת והרב יששכר חיכה שם עם שטר של 50 שקלים, חטיף ושקית במבה, נתן לו חיבוק גדול: 'שיהיה לך נסיעה טובה', ויצא".
מסכם פישמן: "היה ידוע ומורגש אצלנו התלמידים שאצל הרב יששכר כולנו הילדים שלו. אין הבדל מי גבוה, מי רזה, מי שמן, מי שרירי, כולם הילדים שלו והוא אוהב אותם בצורה שווה, לא משנה באיזה מצב אתה בלימודים או מצב רוחני אתה נמצא, מאחר לתפילות או מהמקדימים, שקט או בולט, לא היה אצלו הבדלים, כולם היו אצלם תלמידים אהובים.
היה איש חינוך, האנושיות, האהבה והחינוך הדברים נבעו מתוכו", מסכם פישמן.