האם זהו הליברליזם במיטבו?

"שלך עד יום מותך", נשבע אז הפצוע, "היום הוא יום מותי", ענה לו החובש. "אחי אחי שלי, אחי אחי שלי, אחי!!!" כתב דן אלמגור בשירו הנפלא ׳בלדה לחובש׳ עוד בטרם מלאו עשור למדינת ישראל.

מני אז ועד היום לא ערערנו לרגע על המוסכמה הברורה מכל - ׳אנשים אחים אנחנו׳. אך נראה שמשהו השתנה בשיח, נדמה כי לפתע שנאה יוקדת מערערת על מוסכמה זו ומביאה את ראשי המחאה ובעקבותיה את ההולכים אחר ההסתה הפרועה לומר - "הם לא אחים שלי", בבוז, בהתנשאות ובזלזול.

תופעה נוספת של גילויי שנאה היא הסרבנות להגיע לשירות מילואים ולהגן על המדינה בעקבות חקיקה של הכנסת. באולפנים אני קורא לילד בשמו - סרבנות (או מרידה), ובכל פעם שהזכרתי זאת כנגד עמיתי לשיח, ראיתי כיצד הוא מתעקש לכבס את המילים ולקרוא לזה ׳אי התייצבות׳, כי לסרב זה מביש. זה מבייש כל זמן שאנחנו אחים. כדי לנקות את המצפון, לא מספיקה מכבסת מילים, אלא יש לשנות את היחס הנפשי - אם איננו אחים עוד, איזו בעיה יש לסרב לשרת בצבא? הרי כבר אין לנו מחויבות של אח האחד כלפי השני, אנחנו כבר לא אותו עם.

כתב רה"מ המנוח מר מנחם בגין ז"ל שלמעלה מכל מה שזכה לעשות בימי חלדו, חשוב לו להזכר כמי שמנע מלחמת אחים, בתובעו את המשפט האלמותי ׳מלחמת אחים לעולם לא!' איש לא רוצה להזכר בדברי ימי ישראל כמי שהביא למלחמת אחים, התופעה הנוראה הזו דוקרת כל לב יהודי. אל דאגה, מחוללי הכאוס מצאו פתרון - אנחנו לא אחים, אם כן, המלחמה הבאה תהיה מלחמת אזרחים, לא מלחמת אחים, אפשר לצאת לקרב.

אבל גם כדי לצאת למלחמת אזרחים צריך אחווה כלשהי בין המתנגדים למדינה היהודית, אם כן, מהי האחווה של ראשי המחאה? אחווה ניידת גלובליסטית - מדינת כל אזרחיה ומסתנניה. הם מזדהים יותר עם מיעוטים שישיבו אותם לשלטונם האבוד מאשר עם אחיהם הביולוגיים שצעדו עם הסבים והסבתות שלהם לתאי הגזים באושוויץ. מדוע? משום שהם איבדו את זהותם השורשית ומבקשים להנחיל את תרבותם הגלובליסטית על העם, בצורה לא דמוקרטית.

רק את חוסר העקביות שלהם אינני מצליח להבין. כמי שגדל בקיבוץ, תמיד חונכתי שעם אויבים עושים שלום. אז אם איננו אחים יותר, אלא אויבים, הגיע הזמן לעשות עמנו שלום, לא? מדוע הם מתנגדים למפגשי שיח?

לצערי, תופעה זו מתקדמת לפרדיגמת חשיבה נוספת - אם איננו אחים, אז ודאי אין לנו עתיד משותף כעם, לפי שאיננו אותו עם, אם כן אפשר להחיל את תכנית ׳ההפרדות׳ - שתי מדינות לעם המתפצל. נראה לכם שולי? לתנועת ההפרדות הצטרפו כ-44 אלף חברים בקבוצת הפייסבוק - זו עיר קטנה בישראל, שקמה רק לפני כחודשיים.

הם שוכחים שהיינו 2000 שנה בגלות ופוזרנו לכל קצות תבל, נרדפנו עד צוואר, נרצחנו, נשדדנו, נשותינו נאנסו, ילדינו הולכו לטבח. חווינו מסעות צלב, אינקויזיציה, פרעות ופוגרומים עד השואה הארורה - קנטונים יפתרו את הבעיה, הרי איננו אחים ובטח לא אותו עם. איך הם ינהלו צבא? נניח ומטוסי הקרב נמצאים בבעלות האליטה שאיננה ציונית, אבל מה יעשו עם הטנקים? האם הם יועברו לבעלות 'מדינת ירושלים'?

האם זהו הליברליזם במיטבו? הם לא מרשים ללאומיים לחיות במדינה שלהם, לכן מוכרחים להפרד?

הרי ברור לכולם שתכנית ההפרדות לא תצלח. כאן אנחנו מגיעים לפרדיגמה השלישית - רילוקשיין. אם באנו ארצה רק כדי לכונן מקלט בטוח של בטחון וכלכלה, הרי שכבר השגנו את התכלית - מעצמה מספר 8 בעוצמתה הכוללת בעולם, אז אפשר לעבור למדינה אחרת ולעשות רילוקיישן.

כנגד הפרדיגמות השקריות האלו יש לחזור על המובן מאליו שנשכח. מצד האמת אנחנו אחים, בדם! בני 3 אבות ו-4 אמהות. לכן כאשר יהודי נרצח כואב לכולנו, לכן ביום השואה אנחנו עצובים.

יחד עם ההבנה שאנחנו אחים, יש לדעת שגם לאחים מציבים גבולות - את האיומים שלהם לא נקבל! לא בסרבנות ומרידה ולא בנסיון נואל להקים פה מדינה נוספת. לא נכנע לאיומי רילוקיישין גלותיים פוסט-ציוניים. אם יצמידו לנו אקדח לרקה בדמות פרוטקשיין - אנחנו נעצור אותם. לא נוותר על הציונות ועל חלום הדורות שהם מנסים לנפץ באחת. דווקא מתוך האחווה נעמיד אותם על מקומם ונציב את הגבולות הדרושים, עד שאחינו התועים יבינו שהפתרון לגלובליזם הוא הצבת גבולות, לא רק גיאוגרפיים אלא בעיקר ערכיים, שהיהדות היא לאום ולא דת, ולכן אי אפשר להחליף אותה בדת הגלובליסטית.

הדלת תמיד פתוחה ותמיד נקבל אותם חזרה, כי גם אחים טועים, אפילו אם הם התדרדרו ועזבו בכעס את הארץ ואת הלאום, הם מוזמנים ויכולים לשוב הביתה.

הכותב רס"ן במיל' טייס קרב לשעבר