יו"ר הכנסת ראובן ריבלין נאם הבוקר בפני הפרלמנט הליטאי בוילנא, שם הוא מקיים ביקור רישמי.

ריבלין העלה בנאומו את נושא השואה ותבע מליטא לעשות כל מה שניתן כדי להחזיר רכוש שנגזל מהיהודים ניצולי שואה במלחמת העולם השניה ואחריה.

בנאומו ציין יו"ר הכנסת, כי ליטא המציינת מלאות 60 שנה לחיסול גטו וילנא, ולהטבעתה בדם של יהדות ליטא ולפני הצטרפותה כמדינה עצמאית ודמוקרטית אל אירופה המתרחבת היא חייבת להכיר באחריותה ההיסטורית כלפי העם היהודי.

"ליטא מבינה כי גם כדמוקרטיה ואולי דווקא משום זה, היא איננה פטורה מהתמודדות אמיצה ונוקבת ומחשבון נפש קולקטיבי עם עברה. אירופה כולה אינה פטורה מחשבון נפש נוקב, ומדינות אירופיות לא מעטות מבינות כבר שנים רבות כי רק התמודדות אמיתית עם העבר, וחינוך הדור הצעיר עשויים להבטיח לאירופיים עצמם כי זוועות מלחמת העולם לא יחזרו על עצמם. למרבה הצער לא כל האירופים מבינים זאת, יש הסבורים כי עמים היו נתונים תחת כיבוש נאצי משחררת אותם מאחריותם המוסרית, האישית, הלאומית וההיסטורית לזוועות שביצעו בני אותם עמים לעיתים תוך שיתוף פעולה עם הנאצים ולעיתים ביוזמתם שלהם. התברר לעולם כולו ולאירופים עצמם, כי רק לפני שנים אחדות שלמרות מסכת נאורות בת 50 שנה ייתכן גם בימינו אלה מציאות שטנית של רצח עם ושל תיאור אתני שבה בני אדם קמים יום בהיר על שכניהם וחבריהם מאתמול, ורוצחים משפחות שלמות".

כתב עתי"ם מדווח כי ריבלין הודה בנאומו לראש הממשלה אלגירדס בראזאוסקס על דבריו לפני מספר שנים בכנסת ישראל שם ביקש מחילה הסטורית בשם העם הליטאי כולו על מעשיהם של ליטאים במלחמת העולם השניה נגד יהודים.

"בקשת הסליחה", אמר ריבלין, "היתה צעד חשוב ומשמעותי בכיוון הנכון. עם זאת", הוסיף יו"ר הכנסת, "ליטא שגתה קשות בעבר כאשר החליטה להעניק חנינה אשר נכללו בה גם פושעים נגד האנושות שדם יהודי על ידיהם".

"סוגית הרכוש הגזול של יהודי ליטא המגיעה מן הדין ומן הצדק ליורשים המעטים שנותרו, לא תרד מסדר היום של יחסינו. כמחוקקים במדינה דמוקרטית יהיה עליכם לתת את דעתכם למשמעותה החמורה של החקיקה השולטת למעשה את קנינם החוקי של ישראלים בני ליטא ויורשיהם ומעניקה גושפנקה חוקית לגזל רכושם של הנרצחים", הוסיף ריבלין.

הליטאים, אמר ריבלין, צריכים להתמודד עם העבר ועם העובדות הכואבות כפי שהם. הוא הודה על השתתפותם של רבים ממורי ליטא בסמינרים ביד ושם שנועדו להטמיע בתוכניות הלימוד פרקים חשובים בהיסטוריה.

עם זאת הוסיף, כי יש להמשיך את המאמץ החינוכי ולהרחיבו כדי שכל בן נוער ליטאי יכיר את האמת.

ריבלין התייחס בהרחבה לאיום המתמיד שלדבריו קיים על מדינת ישראל. לדבריו, מדינת ישראל מנסה לחיות את חייה כמו כל מדינה דמוקרטית ואולם "היא הטריטוריה המאויימת ביותר על פני כדור הארץ. מאות טילים מכוונים אל מרכזי האוכלוסיה שלה. מיליארדי דולרים מושקעים על ידי משטרים פונדמנטליסטים ומושחתים בפיתוח נשק השמדה המוני נגדה. מאות אלפי מתחנכים להאמין שעצם קיומה של ישראל מטמא את ארץ הקודש ורצח אזרחיה תוך התאבדות היא מצווה דתית נעלה. ישראל מתמודדת במיוחד עם טרור ערבי רצחני השואב השראתו משילוב מתואב במיוחד של קיצוניות דתית איסלמית והערצה עיוורת להיטלר. ישראל נאלצת להתמודד לבדה מזה שנים מול טרור הולך ומחריף ונדהמת פעם אחר פעם לגלות את הצביעות של מדינות דמוקרטיות רבות המסרבות לגנות ואפילו מגלות הבנה למניעה של הטרור האנטי ישראלי. אירופה ככלל גילתה לא פעם יחס סלחני מדי כלפי הטרור הערבי וכלפי משטרי טרור מושחתים".

לדברי ריבלין, גישתם המוסרית של ליטא לבעית הטרור העולמי מאפשרת לה להבין טוב יותר את המציאות הקשה מולה מתמודדת ישראל יום יום.

ריבלין סיים את נאומו בקריאה לליטא להדק את היחסים עם ישראל ועמה על רקע הערכים הדמוקרטים המשותפים בהיסטוריה הארוכה ששתי המדינות חולקות. יצויין כי עם סיום הנאום ירד ריבלין מבימת הנואמים לקול מחיאות כף של הנוכחים. לא נרשמו באירוע הבעות מחאה של מי מהחברים בפרלמנט הליטאי, מחאה ממנה חששו במסדרונות השלטון שם. (ש)