במהלך חייו, במכתבים, בכרוזים פומביים ובפגישות אישיות עם מבקרים מחוץ לארץ, קרא הרב קוק ליהודים לקום ולהצטרף לבניין האומה בציון. בכרוז כללי אחד הוא כותב:
"לארץ ישראל, רבותי, לארץ ישראל! את הקריאה הזאת נקרא בקול אחד, בקול גדול ולא יסף. באו לארץ ישראל, אחים נעימים, באו לארץ ישראל, הצילו את נפשותיכם, את נפש דורותיכם, ואת נפש עמנו כולו. המלטו על נפשכם ובאו לארץ ישראל.
קול ד' קורא אותנו, ידו נטויה עלינו. אחינו בני ישראל, אחים אהובים ויקרים, באו לארץ ישראל. אל תמתינו על סדרים ודברים רשמיים. המלטו והאספו באו לארץ ישראל, לנחלת ד', להאחז בה, לישבה בעסקים ובבנינים, בקנית קרקעות, בנטיעות ובזריעה, ובכל דבר שהוא מקור חיי ישוב נכון ומסודר..."
בכרוז אחר לדתיים הוא כותב: "יהודים מאמינים, כל שלומי אמוני ישראל! אין לנו מה להסתפק. ברור הוא שהכח האלהי הקדוש מתגלה עלינו כעת בתוך המאורעות של העולם.
אנחנו בודאי קרואים הננו לשוב בחזרה אל נונו העתיק, לארץ ישראל לחדש שמה את החיים העתיקים הקדושים שלנו. אי אפשר הוא שהחלק היותר גדול, היותר לבבי ויותר תמים מישראל, שהם הרוב של העולם הכשר הישראלי, יהיה נשאר עומד ממרחק אצל המאורעות הנפלאות של הזמן הנוכחי, ולא ירים את ידו לטובת הבנין הקדוש של אומתנו על אדמת קדשה, בשביל אותם העיכובים הנקראים בשם הפרעות... כל לב רגש מוכרח להודות, שכח כביר ורב טוב צפון גם בהתחיה החילונית שלנו, הדוגלת בשם ציון, שמטרתה היא המדינה היהודית בארץ האבות.
אבל מעבר מזה נוכחנו לראות, שכמה שיצליח החול במצעדיו איננו עלול כלל לבוא לתעודתו, אם לא יופיע אור הקודש בתכונה רוממה, ויאיר את מחשכיו. והמגמה האחרונה של הקודש אינה רק המדינה כי אם כסא ד' אשר בירושלים, כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו."
בתגובה למתנגדים שדחו את האופי החילוני של הישוב החדש, הרב קוק השיב: “הארת התשובה ישנה בישראל. התעוררות חפצה של האומה בכללה לשוב אל ארצה, אל מהותה, אל רוחה ואל תכונתה – באמת, אור של תשובה יש בה...
בלי שום ספק, אורו של משיח וישועתם של ישראל, תחית האומה והארץ, השפה והספרות, שהכל ממקור התשובה יוצא, וממעמקים אל מרומי התשובה העליונה יובאו."
"האמה שלנו תבנה ותתכונן, תשוב לאיתנה למכונות חייה כלם, על ידי מה שהאמוניות שלה, היראיות שלה, דהיינו התוכן האצילי המקדש האלוהי שלה, יתפשט, יתגבר, ישתכלל ויתאמץ. כל בוני האומה יבואו לעמק האמת של נקדה זו, ואז בקול מלא גבורה ועז יכריזו על עצמם ועל עמם בקול גדול: לכו ונשובה אל ד'.
והתשובה תשובת אמת תהיה, והתשובה מכון גבורה תהיה, והתשובה תתן עז ותעצומות לכל הסעיפים המעשיים והרוחנים, לכל ההליכות כלן הדרושות לבנין האומה ושיכלולה ליקיצתה לתחיה, להתעודדות עמדתה. העיניים תפקחנה, הנשמה תזך, אורה יבריק, מעופה יתגדל, ועם נברא יקום, עם גדול עצום ורב, אור אלוהים עליו וגדלת לאם לו, כלביא יקום וכארי יתנשא".