אילה בן גביר, רעייתו של השר לביטחון לאומי, שיתפה בפוסט בפייסבוק תובנות מתקרית שהיתה לה בקבוצת ווטסאפ עם מורה.
"בקבוצה מקצועית וטובה של מורי לשון מכל הארץ, שבה משתפים בענייני חומרי לימוד לתיכון, משום מקום שאלה אחת המורות אם גם 'אשתו של בן גביר' בקבוצה. אחרי שאישרתי, היא טענה שבגלל שיש לי נשק, היא יוצאת מהקבוצה, ולא הסתפקה בזה אלא גם הציעה לאחרים לעשות כך", סיפרה בן גביר.
היא ציינה כי "כל אחד אחר לא היה מפריע לי. האמת שבכללי גם לא הזיז לי שהיא עזבה. לא מכירה אותה ואת צרות חייה, וכידוע, זאת מדינה חופשית. כמעט המשכתי הלאה, ופתאום נזכרתי שהכותבת הזאת היא מורה. ולא סתם מורה, מורה בתיכון. זה אומר שעוד מעט רבים מתלמידיה 'יתפסו' נשק וילכו לשמור על חיינו וחייה. ורגע, מה קורה בעצם אם תלמיד מתנגד לדעתה הפוליטית או אפילו בסגנון הלבוש? האם גם שם היא מוציאה אותו מהכיתה (כי שם הכוח בידיים שלה, היא מנהלת השיעור..), מנסה לבזות אותו וקוראת לשאר החברים בכיתה לעשות עליו חרם?".
"כמובן שרבים מהמורים האחרים הביעו הסתייגות מהתנהלות שלה, וקיבלתי הודעות חיזוק וטלפונים מחבקים. רוב מוחלט של המורים הם אנשי חינוך מדהימים שמשקיעים את נשמתם", הדגישה בן גביר.
עם זאת הדברים עוררו אצלה צורך להעלות למודעות את מסקנותיה. "הורים יקרים, פעם חשבתי שבאסיפות הורים, בטח בתיכון, מספיק להיפגש עם המחנך, לשמוע על הילד ולחזור הביתה לנשק אותו. אחרי הארוע הזה, קוראת לכם ללכת לכל מורה ומורה לפגישה. לא כדי לדעת מה מצב הילד שלכם, אלא לראות בעיניים שהמורה שפוי, מכיל, מכבד, ולא מנסה לפגוע בילד שלכם כי הוא לא מסכים איתו על משהו... כנראה שתגלו מורים נפלאים, אבל רק בשביל האחוז של מורה מסוג אחר, כדאי".
"בכל מקרה, אחרי ההודעות האלה, אני נשארתי אותה אילה; עם מספר קבוצות וואטסאפ בלתי נגמרות וכמה דקות פחות בחיים, שבזבזתי על כתיבת פוסט. המורה השניה לעומת זאת, הפכה מאשת חינוך לאדם שאיבד כיוון והפך למעודד חרם, מסוג של אנשי המחאה שאיבדו בדרך כל ערך שאי פעם חינכו עליו... עד כדי כך, שהם כבר לא יודעים אפילו על מה להתווכח. אפשר עוד לחזור לשפיות, אפשר להתכוונן חזרה לעולם של ערכים בסיסיים של אנושיות. אין זמן טוב יותר מאלול, סוף השנה העברית כדי לשוב ולהיות בני אדם", סיכמה.