כנס התלמוד הירושלמי השנתי השלישי התקיים בסוף השבוע האחרון במדרשת הגולן בחיספין. במסגרת הכנס הושקה מסכת סנהדרין מהתלמוד הירושלמי בהוצאת מכון 'אורות הירושלמי'.
הכנס, שהתקיים על ידי מכון אורות הירושלמי ובשיתוף האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך, כלל הרצאות מגוונות סביב הנושא: גאולה ותשובה.
את ערב ההשקה פתח אלישע, אביו של יהודה גואטה הי"ד, ששיתף את הציבור בסיפורו האישי של בנו שנרצח בצומת תפוח בסמוך ולאחר אסון מירון. "הרגשתי שניצלתי בנס גדול מאסון מירון, וכאילו יהודה בא במקומי".
יהודה, כך סיפר, היה מוביל וכובש. "הוא הלך ללמוד בישיבה גבוהה וסחף את חבריו לדרך זו. ויחד עם אימוני כושר תובעניים בשאיפה להתגייס לשייטת - הלך ונכנס לקודש פנימה ונראה היה כי לבסוף יוותר על שאיפותיו הצבאיות לטובת השתקעות בתורה. אמנם כל החלומות הללו נגדעו כשקם הרוצח הארור להרגו, אך דרכו מהווה סמן ודרך, ואין מתאים מתורת ארץ ישראל מלהנציחו".
הרב הראשי, הרב דוד לאו, התרגש מהדברים, דיבר על תחייתו של התלמוד הירושלמי ושיבח את ההוצאה המיוחדת של 'מכון אורות הירושלמי' עם הפירוש 'אור לישרים' תוך שהוא מציין כי 'מעתה אין עוד תירוצים שלא ללמוד את התלמוד הירושלמי'. הרב אמר כי בשיעורו הקבוע בימי שישי במסכת סנהדרין יוכל כעת לשלב מידי שבוע מובאות מהוצאה זו, מה שלא הצליח לעשות בכל ההוצאות החשובות הקודמות לו.
לאחריו דיבר נשיא המכון הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת ההסדר במעלות ויו"ר מרכז ישיבות בני עקיבא, שהדגיש בדבריו את הראיה הכללית של הירושלמי בניגוד לתלמוד הבבלי שמתרכז יותר בפרטים. "קורא לשילוב שני התלמודים. נכון שהתלמוד הירושלמי מאיר באור אולם אסור להתעלם מעבודת הפרטים. עבודת הכללים ההסתגלות המקיפה של התלמוד הירושלמי חייבת להתאחד עם עבודת הפרטים". בשל כך, הרב ויצמן הקים מיזם, המופעל על ידי מכון אורות הירושלמי בשם חזון רפאל שתפקידו לשלב בין התלמודים.
מכון אורות הירושלמי מציין בימים אלו כ"ג שנים להיווסדו באלול התש"ס. מסכת סנהדרין (חלק א') היוצאת כעת לאור היא המסכת העשירית (והכרך ה-11) שמוציא המכון מתוך מסכתות הש"ס הירושלמי, כשהמאפיין את ההוצאה הזו הוא תיקון והעמדת הגרסאות, בסדר ובאותיות עיניים, בתוספת פירוש בהיר, מקיף, עמוק ולמדני.
הרב אברהם בלס, ראש מכון אורות הירושלמי מספר בשיחה עם ערוץ 7 כי כ"ד אלול הוא יום השלושים לפטירת הרב משה צוריאל שהיה מחובר לתלמוד הירושלמי. "הרב צוריאל עודד אותנו בכל כוחו במפעל זה, ואף יזם מעצמו לדבר עם תורמים שהעבירו דרכו משך שנים ארוכות כספים קבועים שבזכותם עמד המכון על רגליו. כך מספר גם הבן, ידידיה צוריאל, כי בראש רשימת התמיכות להם דאג אביו, היה תמיד תופס הירושלמי את המקום הראשון".
אחד הנושאים המרכזיים שהועלו בכנס היה צורת השופר הרצויה אם כפופה כדעת התלמוד הבבלי או פשוטה (ללא כיפוף) – דעת התלמוד הירושלמי. "במובן הרוחני, שופר פשוט שאינו כפוף מבטא זקיפות קומה ואיתנות רוח, כזו הנותנת לאדם אמונה בכוחות שנתן בו הקב"ה ומתוך כך תיקון גם לנפילות והצבת מטרות, הישרת המבט קדימה המוביל לחיים חדשים בריאים וישרים ולא באופן מפוחד ומכווץ".
באירוע השתתפו בנוסף גם הרב פרופ' נחום רקובר, הרב אליהו אביעד, הרב שמואל יניב, הרב ערן טמיר, הרב חגי ניר, הרב איתיאל בר לוי והרב אחיקם קשת. בנוסף, זכו המשתתפים להרצאה מלוחם הלח"י עזרא יכין.