יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אליעד שרגא, פרט את טיעוניו בדיון בבג"ץ לביטול חוק צמצום עילת הסבירות.
"אנו מבקשים שלא תחזרו כאן על הטעות שנעשתה בגרמניה, טעות שהרסה את העם היהודי. בניגוד למה שחברי מנסים לטעון, השאלה המרכזית היא לא אם לבית המשפט יש סמכות לפסול אלא אם למכון יש סמכות לכונן חוק יסוד שפוגע בגרעין הדמוקרטי של ישראל?" אמר.
בתגובה, תהה השופט יחיאל כשר: "מה הקשר בין התיקון של הסבירות לפגיעה בעצמאות בית המשפט? עצמאות בית המשפט היא שהוא פוסק לפי היקף שיקול דעתו. לא על היקף סמכותו".
שרגא השיב: "המהלך הזה הופך את בית המשפט ואת השופטים לנכים. זו פגיעה בעצמאות בית המשפט. שאלה נוספת, מאיפה המכונן שואף את סמכותו? מרוח הקודש? זו אותה שאלה שמתלבטים בה ומחזירים לבית המשפט, אבל לא שואלים כשמדבר במכונן. הוא שואף את הסמכות מאותם מאפייננים של השיטה - יהודי ודמוקרטי".
בהמשך טען שרגא: "יש כאן ניסיון להיפטר מהיועמ"שית, להחזיר את דרעי לממשלה, לא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. תכלית האירוע היא להפוך את בית המשפט העליון למוזיאון".
קודם לכן שופט בית המשפט העליון נעם סולברג מתח, במהלך הדיון בעתירות נגד צמצום עילת הסבירות בבג"ץ, ביקורת על חבריו השופטים שנוטים לפסול חוק יסוד.
"צריכים להיות נאמנים גם להיסטוריה, בן גוריון אמר במפורש שאין מכוחה של מגילת העצמאות לפסול חוקים", הדגיש סולברג.
הדברים נאמרו בתגובה לשיח שהתפתח בין בא כוחה של הממשלה עורך הדין אילן בומבך ובין שופטי העליון.
"37 אנשים שחתמו באופן חפוז על מגילת העצמאות לא אמורים לכבול את מי שיבואו אחריהם", אמר בומבך בתגובה לדברי השופט שטיין לפיהם מדינת ישראל נשענת על הכרזת העצמאות. "מגילת העצמאות היא טקסט מכונן שחשוב מאד לממשלה אבל אין לו מעמד משפטי", הוסיף.
השופטת ברון אמרה לבומבך: "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מפנה להכרזת העצמאות, כך גם חוק הלאום. אז אדוני ייתן כבוד למסמך הזה".
עורך הדין המשיך וטען כי "אין בתיקון המוצע כדי לפגוע בזהות של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית". השופטת רונן תהתה: "אילו הוא היה פוגע?" ובומבך ענה: "לא נגיע למצב שפוגעים".
השופט עופר גרוסקופף תהה: "אם הכנסת תעביר חוק יסוד שפוגע בזהות הדמוקרטית, איך העם יביע את דעתו?". "הכל הפיך במצב זה כי רצון העם ישתקף בבחירות", השיב בומבך.