ההצבעה בממשלה על אישור תוואי הגדר הדגישה את הפיצול בימין בנושא זה. דניאלה וויס ראש מועצת קדומים אומרת: "אם נראה מודד מתקרב לאזור שלנו לא ניתן לו לעבוד".
שר הרווחה זבולון אורלב מהמפד"ל הצביע בעד התוואי שהוצע. לדבריו הצביע בעד מאחר שמדובר בהצבעה על כל תוואי הגדר, וכי הוא ניצב ממזרח לאריאל. הגדר, לדבריו, תיבנה בשלבים, והקטע מעורר המחלוקת באזור אריאל יישאר פרוץ וייבנה מאוחר יותר.
מכל מקום, ציין אורלב, בסופו של דבר תהיה גדר הפרדה אחת, שתקיף את גוש קרני שומרון, את גוש בית אריה-אלקנה ואת אזור היישובים בבנימין, הכולל גם את היישובים נילי ונעלה שבאזור מודיעין. גדר נוספת תיבנה ממזרח ליישובי גוש-עציון ואפרת ומסביבם.
תוואי הגדר שאושר ישתרע מאזור אלקנה ועד דרום הר חברון, וכן בקטע המכונה עוטף ירושלים. באזור הדרום נקבע כי תהיה גדר נוספת נפרדת ממזרח לגוש היישובים של יתיר וסוסיא בדרום הר חברון.
להחלטה התנגדו השרים נתן שרנסקי, אביגדור ליברמן, בני אלון ומאיר שיטרית. שטרית נימק את התנגדותו בכך שלדעתו יש לבנות את הגדר רק על הקו הירוק. השר שרנסקי אמר כי הוא מתנגד לתוואי, בהיותו מבוסס על כניעה ללחצים פוליטיים של ארה"ב.
עוד נמסר כי שר האוצר נתניהו הציע בדיון להרחיב את תוואי הגדר מדרום וממזרח, וזאת כדי להבהיר שבעתיד ייכללו בו קריית ארבע ומרבית השטחים בבקעת הירדן. השר עוזי לנדאו מהליכוד דרש לא להותיר פרצה בגדר באזור אריאל. שרים אחדים ביקשו לערוך תיקונים נוספים בתוואי, כך שיקיף יישובים ישראלים נוספים ביהודה ושומרון. מדובר בין היתר באזור שבו מצטלבת הגדר עם כביש מספר 443, ובאזור היישובים טלמונים, בית אריה ובקעת-הירדן.
ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד אמר בעניין: "מדובר בכניעה לטרור, צעד שעלול להחזיר את ישראל לגבולות 67'". ח"כ מתן וילנאי מהעבודה תקף אף הוא את ההחלטה, וציין כי היא "יוצרת 'משפך מחבלים', שיזרמו בהמוניהם מהפרצות באזור אריאל לתוך שטחי ישראל".
רה"מ נימק את העדפתו להשאיר את הפרצות באריאל ואמר כי הוא נוקט צעד זזה כדי להימנע מעימות עם ארה"ב.
קטע הגדר בסמוך ליישוב בית-אריה ממזרח לנמל התעופה בן-גוריון עורר אף הוא את התנגדות האמריקנים. לטענתם, הקמת הגדר באזור תגרום לסיפוח אדמות של כפרים ערביים. לפיכך הממשלה החליטה כי באזור זה תוקם גדר כפולה, תוואי אחד סביב היישובים ותוואי נוסף סביב הכפרים הערביים.
דניאלה וייס, ראש מועצת קדומים, הגיבה על נושא הגדר ובריאיון לערוץ 7 היא אמרה: " לכל גדר שתוקם נתנגד באופן עקרוני ומעשי". עוד אמרה וייס: "אם נראה מודד מתקרב לאזור שלנו לא ניתן לו לעבוד".
לדבריה, הוקם צוות פעולה בעניין הגדר, הכולל מתיישבים מיישובי גב ההר בשומרון, וזאת כדי למנוע כל ניסיון של הקמת גדר באזורם. "לא נעשה הפרדה בינינו לבין שבי שומרון ובינינו לבין שאנור ואיתמר. אני אעשה כל דבר שבעולם כדי שזה לא יקרה", הוסיפה.
מועצת יש"ע מסרה כי היא דבקה בעמדתה "שאת הטרור מנצחים בעיקר באמצעות התקפה ולא בהסתתרות מאחורי גדרות". בהודעתם נמסר כי "מדובר בניצחון לקו הביטחוני וכישלון לגורמים הפוליטיים שביקשו לנצל את הגדר כמנוף להקמת מדינה פלשתינית בגבולות 67'".
בתום ההצבעה בממשלה על תוואי הגדר אמר יו"ר מועצת יש"ע בנצי ליברמן כי הושג הישג חלקי, משום שהזזת התוואי מהקו הירוק מסכלת את כוונתם של הממשל, של הנשיא בוש ושל היועצת לביטחון לאומי קונדוליסה רייס, להתייחס בעתיד לתוואי הגדר על הקו הירוק כגבול מדיני.
שר הרווחה זבולון אורלב מהמפד"ל הצביע בעד התוואי שהוצע. לדבריו הצביע בעד מאחר שמדובר בהצבעה על כל תוואי הגדר, וכי הוא ניצב ממזרח לאריאל. הגדר, לדבריו, תיבנה בשלבים, והקטע מעורר המחלוקת באזור אריאל יישאר פרוץ וייבנה מאוחר יותר.
מכל מקום, ציין אורלב, בסופו של דבר תהיה גדר הפרדה אחת, שתקיף את גוש קרני שומרון, את גוש בית אריה-אלקנה ואת אזור היישובים בבנימין, הכולל גם את היישובים נילי ונעלה שבאזור מודיעין. גדר נוספת תיבנה ממזרח ליישובי גוש-עציון ואפרת ומסביבם.
תוואי הגדר שאושר ישתרע מאזור אלקנה ועד דרום הר חברון, וכן בקטע המכונה עוטף ירושלים. באזור הדרום נקבע כי תהיה גדר נוספת נפרדת ממזרח לגוש היישובים של יתיר וסוסיא בדרום הר חברון.
להחלטה התנגדו השרים נתן שרנסקי, אביגדור ליברמן, בני אלון ומאיר שיטרית. שטרית נימק את התנגדותו בכך שלדעתו יש לבנות את הגדר רק על הקו הירוק. השר שרנסקי אמר כי הוא מתנגד לתוואי, בהיותו מבוסס על כניעה ללחצים פוליטיים של ארה"ב.
עוד נמסר כי שר האוצר נתניהו הציע בדיון להרחיב את תוואי הגדר מדרום וממזרח, וזאת כדי להבהיר שבעתיד ייכללו בו קריית ארבע ומרבית השטחים בבקעת הירדן. השר עוזי לנדאו מהליכוד דרש לא להותיר פרצה בגדר באזור אריאל. שרים אחדים ביקשו לערוך תיקונים נוספים בתוואי, כך שיקיף יישובים ישראלים נוספים ביהודה ושומרון. מדובר בין היתר באזור שבו מצטלבת הגדר עם כביש מספר 443, ובאזור היישובים טלמונים, בית אריה ובקעת-הירדן.
ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד אמר בעניין: "מדובר בכניעה לטרור, צעד שעלול להחזיר את ישראל לגבולות 67'". ח"כ מתן וילנאי מהעבודה תקף אף הוא את ההחלטה, וציין כי היא "יוצרת 'משפך מחבלים', שיזרמו בהמוניהם מהפרצות באזור אריאל לתוך שטחי ישראל".
רה"מ נימק את העדפתו להשאיר את הפרצות באריאל ואמר כי הוא נוקט צעד זזה כדי להימנע מעימות עם ארה"ב.
קטע הגדר בסמוך ליישוב בית-אריה ממזרח לנמל התעופה בן-גוריון עורר אף הוא את התנגדות האמריקנים. לטענתם, הקמת הגדר באזור תגרום לסיפוח אדמות של כפרים ערביים. לפיכך הממשלה החליטה כי באזור זה תוקם גדר כפולה, תוואי אחד סביב היישובים ותוואי נוסף סביב הכפרים הערביים.
דניאלה וייס, ראש מועצת קדומים, הגיבה על נושא הגדר ובריאיון לערוץ 7 היא אמרה: " לכל גדר שתוקם נתנגד באופן עקרוני ומעשי". עוד אמרה וייס: "אם נראה מודד מתקרב לאזור שלנו לא ניתן לו לעבוד".
לדבריה, הוקם צוות פעולה בעניין הגדר, הכולל מתיישבים מיישובי גב ההר בשומרון, וזאת כדי למנוע כל ניסיון של הקמת גדר באזורם. "לא נעשה הפרדה בינינו לבין שבי שומרון ובינינו לבין שאנור ואיתמר. אני אעשה כל דבר שבעולם כדי שזה לא יקרה", הוסיפה.
מועצת יש"ע מסרה כי היא דבקה בעמדתה "שאת הטרור מנצחים בעיקר באמצעות התקפה ולא בהסתתרות מאחורי גדרות". בהודעתם נמסר כי "מדובר בניצחון לקו הביטחוני וכישלון לגורמים הפוליטיים שביקשו לנצל את הגדר כמנוף להקמת מדינה פלשתינית בגבולות 67'".
בתום ההצבעה בממשלה על תוואי הגדר אמר יו"ר מועצת יש"ע בנצי ליברמן כי הושג הישג חלקי, משום שהזזת התוואי מהקו הירוק מסכלת את כוונתם של הממשל, של הנשיא בוש ושל היועצת לביטחון לאומי קונדוליסה רייס, להתייחס בעתיד לתוואי הגדר על הקו הירוק כגבול מדיני.