הימים ימים לחוצים וכולנו מחפשים דרכים להרגיע את עצמנו בין משדרי האקטואליה הבלתי פוסקים והדיווחים מהצפון ומהדרום. פרופ' ניבה שפירא, מייסדת החוג לתזונה במכללה האקדמית אשקלון, מספרת על הקשר בין מזון לרגיעה.
"סטרס ולחץ מחייבים התגייסות של הגוף, טיפול במצב לא רגיל, ולכן אנחנו מגייסים אנרגיה מהגוף, וכשמגייסים אנרגיה מהגוף צריך להחזיר לו. אנחנו צריכים לשדר לגוף שיש לו את כל המערכת הדרושה להוצאת אנרגיה. את הגוף אי אפשר לרמות ולכן אני צריכה לתת לו את כל החלבונים שהם מקור להורמוני המוח כמו אדרנלין וקורטיזול, ואחר כך לתת לו את כל הויטמינים והמינראלים שמאפשרים את תהליך ייצור חומרי הרגעה. בנוסף אני צריכה לתת את זה בצורה מסודרת, כלומר ארוחת בוקר וערב כשארוחת הצהרים פחות חשובה".
"ארוחת הבוקר מחזירה לגוף את כל האנרגיות שהלכו לאיבוד בלילה, ובערב אנחנו רוצים לתת לגוף את הרגיעה ולאפשר לו לישון. המשמעות היא שעל ידי התזונה אני מאפשרת לגוף לייצר את מערכת האזעקה ואת מערכת ההרגעה הפנימית שלו. אני מעצבת את היכולות שלו. כשהוא מרגיש שהחומרים חסרים לו הוא מרגיש צורך להגדיל את האזעקה כדי לייצר יותר חומרי התמודדות", אומרת פרופ' שפירא ומבהירה כי "המוח מייצר את חומרי האזעקה וההרגעה, החומרים הללו מגדילים את היכולת לשליטה במצב, למחשבה מהירה ותגובה".
המשמעות היא שמזון מסוים שיגיע למוח יאפשר לו להפיק בשעת חירום את הצרכים שהגוף זקוק להם. "הגוף גם עושה חשבון כמה אנרגיה אני צריך, אבל אם אין לו את האנרגיה הזו הוא קורס".
ואת העקרונות הללו אנחנו מבקשים מפרופ' שפירא לתרגם למזון עצמו: "הגוף זקוק לחלבונים שמפורקים לחומצות אמינו שמהם המוח מייצר את חומרי ההרגעה והאזעקה. כלומר שלא מספיק לאכול חטיף. צריך להיות גם אוכל ממשי יששבו גם חלבון, כמו גבינה, ביצה, עוף, דג, יוגורט וכו' שייתן לי את החלבונים שייצרו את חומרי האזעקה".
ביצה וחלב הם אמנם "מזונות ראשוניים שאפשר לגדול עליהם, כפי שתינוק גדל על חלב אם ועגל על חלב פרה, אבל אדם מבוגר לא יסתפק בכך והוא צריך להוסיף פחמימות כמקור אנרגיה. אנרגיה יכולה להגיע או מפחממות או משומנים, כלומר שיחד עם הביצה נאכל פרוסת לחם וממרח טחינה ודומיו, וירקות המכילים את הויטמינים והמינרלים שדרושים לאיזון הגוף. מדובר בקונצרט שמצריך את כל כלי הנגינה, את כל כלי התזונה יחד".
מזון מרגיע לחצים הוא גם מאכלים חמים ומרקים המומלצים מאוד, אומרת שפירא. "מנגנון השובע שלנו לא מספיק יעיל, ובגלל זה ישנו החשש מהשמנה, אבל אם מקדימים ואוכלים מרק ואוכל מבושל מגיעים לשובע עם פחות קלוריות, מה שמונע השמנה שעלולה להיגרם מסטרס".
ומה לא לאכול? נדמה שהתשובה די ברורה ומוכרת: "להישמר מכל המזונות המעובדים, שהם לא רק מעובדים אלא גם איבדו את כל הערך התזונתי שלהם. חטיף סלק מטוגן ומלא מלח איבד את כל הרכיבים המגנים ואת הויטמינים והמינרלים שהתקלקלו בו בתהליך הטיגון. זה אמנם זמין, ארוז וטעים, אבל צריך להיזהר".
אם בכל זאת אתם אוהבים חטיפים, שימרו אותם לסוף הארוחה, ואז כשכבר לא כל כך רעבים ולאחר שאכלנו את התזונה שהגוף זקוק לה הנזק יהיה פחות ואולי גם נחוש שבעים ונוותר עליו.