אנו עוסקים בבית המדרש רבות בבירור מקומה של האמונה בחיינו. המלחמה בה אנו מצויים פותחת את העיניים לראות ולהבין באופן מלא יותר את כוחה של האמונה.
הסברות תאורטיות שאנו דנים בהם בבית המדרש קיבלו המחשה מציאותית חד משמעית שמלמדת עד כמה כוחה של האמונה בחיים האישיים והציבוריים היא קריטית.
הגילוי המרכזי ביותר של האמונה היא היותה מקור כוח אישי להתמודדות עם אתגר קושי ואסון. מגוון עצום של סיפורים ממחישים כיצד בשעת המשבר הקיצונית ביותר, השפה האמונית, מורשת הדורות, נתנה לאנשים כוחות להתמודד.
כוחה של האמונה מוטבע בנו כל כך חזק, כך שגם מי שהיה נראה כאילו זה לא השפה שלו, בשעת משבר וקושי התברר שזו השפה הפנימית המפעמת בו, כאשר המציאות האכזרית מסירה את כל המחיצות.
השפה האמונית ממקור התורה לא שימשה רק כמקור כוח, אלא גם כבסיס מחשבתי שנותן משמעות וערך לרגע האחרון. סיפורים על כך שהפסוק "שמע ישראל" ישב חזק בתודעת הרגע האחרון של החיים הם המחשה חסרת ציניות לכך שליהודי יושב עמוק עמוק בתודעה המחשבה שיש ערך גם לרגע האחרון. "שמע ישראל" אינה הכרזת יאוש וכניעה כי אם הכרזת קרב של נצח ישראל המתרומם מכח כל יחיד, המוסר נפשו מתוך תודעת שייכות לנצח ישראל.
הגילוי השני הבולט מאוד של האמונה היא היותה מקור כח ועוצמה לגיוס ציבורי לאומי לניצול כל הכוחות, ליציאה מהפרטיות למען כלל האומה. הגילוי הזה בא לידי ביטוי בנוכחות המדהימה של הסיסמא "עם ישראל חי" בכל מערך הגיוס למען הכלל, הן בשירות הצבאי והן במגוון הפרוייקטים האזרחיים למען העם. העוצמה הרגשית שמתעוררת בכל שכבות הציבור בעקבות השירים, הפסוקים והסיסמאות שמגיעות ממקור מסורת ישראל וממקור האמונה, משקפת את כוחה של האמונה כבסיס לאומי המניע רגשית ומחשבתית להתגייסות ומסירות בעת משבר ומלחמה. עוצמתה של החברה נמדדת בעת משבר.
שיאו של משבר הוא מלחמה, במיוחד מלחמה שבאה מיתוך תהום אכזרית ונוראה כפי שחווינו עם פתיחת המלחמה בשמחת תורה. התבוננות על האמונה ממסורת ישראל והתורה שנותנים את האנרגיות מלמדים שייסוד הכוח המרכזי שלנו הוא המנוע האמוני.
ההיבט השלישי שכוחה של האמונה מתגלה בה הוא המישור ההסברתי לסיבות העמוקות למשבר שאליו הגענו. ישנם מספר הסברים שנשמעים כל הזמן שכולם מקורם בהשקפה אמונית:
הפילוג וחוסר האחדות בעם, עזיבת הארץ והתעלמות מהיותה ארץ אבותינו,חוסר החיבור שלנו לתנ"ך,
החובה המוסרית האוניברסאלית של עם ישראל להשמיד את הרוע מהעולם כחלק מתפקידו האלוקי.
כל אלו משקפים את כוחה של האמונה כבסיס מחשבתי לניתוח הסיטואציה והסקת מסקנות מידיות על האופן שצריך לפעול, וכן איזה התנהגויות הינן פסולות ויש לדחוק החוצה מהשיח הציבורי.
קול משמעותי אומר שכוחה של האמונה אינה רק בהיבטים אלו שתיארנו- שהם בולטים מאוד- אלא גם בהיבט נוסף: תודעת האויב וראייה מפוקחת ומדויקת של המציאות. הקול הזה אומר שדווקא החיבור לאמונה, לתורה ולמסורת ישראל עוזרת מאוד לחדד בעבר בהווה ומתוך כך בעתיד את הבנת האויב. נפרט: הבנת כוחה של הדת כמנועה של האויב החמאסי האשפ"י.
החיבור לאמונה היהודית נותן לאוחז בהבנה עד כמה המלחמה כאן איננה עניין שולי שניתן לעוקרו במתנות ושוחד כספי. המאמין מבין שכמו שאותו לא קונים בכסף ככה לדמיין שבמתנות ושוחד המוסלמי הרצחני, שאמונתו היא האמונה בדין החרב ובמלחמת ג'יהאד, יוריד את חרבו בגלל כל מיני מתנות חומריות זוהי אשליה ועיוורון. כלומר מכח האמונה נוצרת תודעת אויב הרבה יותר חדה וברורה, וכן הבנת השורש שמניע את אויבינו הרבה יותר עמוקה ובהירה אצל האוחזים באמונה היהודית. האוחז באמונה לא ישגה באשליות על מזרח תיכון חדש מכוח שוחד ומתנות חומריות.
נסיים בקריאת קודש: אנו, יושבי בית המדרש, מבינים בשעה זו את גודל משימתנו הלאומית. התגלויות כוחה של האמונה מחדדות לנו עד כמה תפקידנו כיושבי בית המדרש קריטית לעם ישראל בשעת משבר ובעצם איך הלב של האומה כולה תלוי בנו. "חזק ונתחזק בעד עמינו וערי אלוקינו". נמשיך לאחוז בדרכו של דוד מלכנו "עדינו העצני" המקשה עצמו כארז במלחמה ומעדן עצמו כתולעת בעיסוק בתורה.