חיילינו היקרים, בסדיר ובמילואים, תלמידי הישיבה ובוגריה, שלום וברכה!
את מלחמתו של אברהם אבינו נגד ארבעת המלכים, מתארת התורה בשני פסוקים קצרים:
"וישמע אברם כי נשבה אחיו, וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלש מאות, וירדף עד דן. ויֵחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם, וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק."
את הפסוק השני מסביר רש"י על פי הפשט ועל פי המדרש. על פי הפשט, נחלקו אברהם וחניכיו לשני מחנות, כדרכם של הרודפים. על פי המדרש, הלילה הוא שנחלק: חציו הראשון למלחמתו של אברהם אבינו, וחציו השני ליציאת מצרים, שהחלה בדיוק בחצי הלילה.
במבט ראשון, המדרש הזה דורש ביאור. מדוע ראו חז"ל לקשור בין שני הלילות? האם זה סתם קשר טכני בגלל התחלקותו של הלילה? אך במבט עמוק, הקשר מתבקש: הרי אין מדובר בקרב פרטי של אברהם אבינו, המבקש להציל את אחיינו שנפל בשבי. מדובר בקרב הראשון של אברהם, שהוא נקודת ההופעה הראשונה של עם ישראל. הרי כבר בהליכתו של אברהם בארץ, הזכיר הרמב"ן (יב, ו) את העיקרון של "מעשה אבות סימן לבנים", והסביר לנו שעצם ההליכה בארץ יוצרת מציאות, המאפשרת לעם ישראל לכבוש את הארץ, כהמשך ישיר להליכתו של אברהם.
נמצא שבמלחמתו של אברהם, המוכיחה לנו שניתן להתגבר על הממלכות המבקשות להטיל אימה על העולם כולו, נוצרה הופעה ראשונה של עם ישראל בעולם, כעם שיש לו יכולת להשפיע פיזית בעולם ולהביא לנצחון הטוב על הרע, לנצחון השליחות האלוקית על הקמים עלינו לכלותנו. מהלך כזה יוצר תשתית לכניסתו של עם ישראל לארץ בבוא העת, ועל כן לילה כזה דומה בהשפעתו על העם ועל העולם להשפעתה של יציאת מצרים. שניהם מבטאים נקודות משמעותיות בהופעת האומה, העתידה לקרוא בשם ה' ולהיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש".
כאן חשוב להזכיר את דברי הרמב"ן, שהדרך מחברון לדמשק לוקחת ימים רבים. ועל כן אפשר שמדובר בנס, והקרב נמשך באופן נסי רק לילה אחד, ואפשר שאכן מדובר על מרדף ועל קרב שנמשכו ימים רבים.
וכאן המקום לחזור אל הפסוק הראשון. תיאור הקרב אינו מתחיל בחלוקת הכוח או בחלוקת הלילה. התורה מציינת בפירוש את שלב ההכנות. את המילים "וירק את חניכיו" מסביר רש"י על פי התרגום "וזריז". יש להניח שהתורה מציינת זאת כדי ללמדנו שלקראת יציאה למלחמה יש צורך להכין את הכוח, מקצועית וערכית, וזהו חלק בלתי נפרד מהמלחמה.
ושמעתי ממו"ר הרב צפניה דרורי שליט"א, שלכך התכוון דוד המלך בפסוק: "ללמד בני יהודה קשת, הנה כתובה על ספר הישר" (שמואל ב', א, יח). הגמרא (ע"ז כה, א) מציעה כמה הסברים לזהותו של "ספר הישר" הנזכר בפסוק. ההסבר הראשון הוא שמדובר בספר בראשית. המקור בספר בראשית, לאימונים לקראת מלחמה, "ללמד בני יהודה קשת", הוא הפסוק שלנו: "וירק את חניכיו ילידו ביתו".
חיילי הישיבה היקרים, כבר שלושה שבועות שעם ישראל מתכונן לשלב הבא במלחמה. לפי דרכו של הרמב"ן נסביר, שבדרך הטבע, זה לוקח ימים רבים. לא רק המרדף והקרב עצמם, אלא גם ההכנות. לכן יש לנו אורך רוח. אנחנו ערוכים לקרב שבדרך הטבע לוקח ימים רבים, ועם זה נשמח מאד אם ירצה הקב"ה לתת את אויבינו בידינו בלילה אחד.
וכאן חשוב לזכור, שהקב"ה צועד איתנו. בהכנות, במרדף ובקרב. בכולם, ממשיכה המלחמה שלנו את הלילה ההוא. את חצי הלילה של הופעת האומה במלחמתו של אברהם אבינו, ואת חצי הלילה של הופעת האומה ביציאת מצרים.
אנחנו היום, כשלב נוסף בתהליך תחיית ישראל, זוכים להביא לידי ביטוי את הופעת האומה בעולם, במלחמתה הנחושה של האומה ברוע האנושי בכללו ובשנאת ישראל בפרט. שהרי "ביום ההוא לא יאמרו חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה את ישראל מארץ צפון ומכל הארצות..." הלילה הזה נמשך אל הלילות שלנו, בכל דרכינו, באימונים ובמרדפים, בתצפיות ובמארבים, בתקיפות ובמעצרים. חזקו ואמצו! לכו בכוחכם זה והושעתם את ישראל!
הדיין הרב מאיר כהנא - מועמד הציונות הדתית לרב הראשי לישראל