כאלף בני משפחה, חברים וציבור גדול ליוו למנוחות את אפרים יעקב באואר ובנו יוסף בן ה-6 שנהרגו בתאונה קשה בשומרון.
השניים נטמנו סמוך לחצות הלילה בבית העלמין, בקברים הראשונים שנחצבו ביישוב אביתר, שאפרים ז"ל היה ממקימו ופעל רבות להתיישבות היהודית במקום ובארץ ישראל כולה.
יצחק באואר ספד לנכדו ובנו: "יוסף הצדיק, איזה ילד צדיק, כמה קדושה, ממש פני מלאך. וילכו שניהם יחדיו. יצחק עוקד את בנו ואת בן בנו. ריבונו של עולם, אני לא מבין, למה הפעם לא שלחת מלאך לעצור את היד?"
"היום שוב אנחנו כורתים ברית עם ארצנו הקדושה. כמו אברהם שקונה את המקום בקניין עולם, אנחנו קונים את המקום בקניין עולם בכריית קברי יקירנו".
זליג גליקמן, חמיו של אפרים וסבא של יוסף, ספד: "הוא יכול להיות בית ספר לאנשים שבאים בברית הנישואין להבין איך צריך להיות היחס של בעל לאשתו. התפעלנו מההתמדה שלו בנושא של תפילה בנץ. כל רגע פנוי שהיה לו היה מיד לוקח לידיו ספר קודש ויושב ולומד".
ראש ישיבת חומש, הרב אלישמע הכהן ספד: "היום אבדו לנו כלי מלחמה, כלים כל כך מדויקים ומכוונים, כוונת אמיתית מכווני מטרה. אפי הצדיק שלנו, יוסף החמוד, לא הייתם עם מדים ולא נפלתם בזירת הקרב אבל גיבורים, צדיקים, קדושים כמוכם, מי יכול לעמוד במחיצתכם? חיילים אמיתיים של ארץ ישראל".
הרב עוזי שרבף ספד: נאמר על אפרים בירמיהו שאפרים מתנודד. עובר ממקום למקום בארץ ישראל. בכל מקום שצריך אותו שם הוא היה.
מעיין, הגננת של יוסף, ספדה: "תמיד התנהגת בנועם כלפי חבריך, נחבא אל הכלים עם יופי פנימי, תמיד היית בין המצטיינים. יוסף, תודה שהכרנו ימים מעטים אבל משמעותיים".
שושנה, אלמנתו של אפרים ואמו של יוסף, ספדה: "הקדוש ברוך הוא לקח אליו את הנשמות הכי קדושות. אני קוראת מכאן לממשלת ישראל ולעם ישראל לבוא ולכונן את עפרה של כל ארץ ישראל, בחבל עזה ובערי הלבנון ובעבר הירדן המזרחי ובסיני".