הטירוף חוזר לצמתים

חשבתי שזה כבר מאחורינו – אבל הנה זה קורה שוב. מאות פרחחים, בהנהגתם של דן חלוץ ואהוד אולמרט, מי שנושאים על גבם, בעיניי, קופת שרצים לא קטנה, התעמתו עם שוטרים בגסות שאין לה שיעור ברחוב שבו מתגורר ראש הממשלה.

דרישתם של המתפרעים, כך הבנתי, גם מלשונו של מאמר שפורסם בביטאון שיוצא לאור בארה"ב, הייתה שבנימין נתניהו יתפטר, מרצונו, כבר עתה, לא לאחר שוועדת חקירה תחשוף את שורשיו של המחדל הנורא שפקד אותנו, כדי להסיר, לטענתם, מכשול בדרך להקמת "מדינה פלשתינית" על הריסות בתיהם של מאות אלפי יהודים.

בעיצומה של מלחמה שאין קריטית ממנה להמשך קיומו של העם היהודי במקום הזה, הטירוף חוזר לצמתים; כאילו שהלקח ים לא נלמדו. לא רק שהם לא נלמדו, כנראה, מעשי הטבח הבלתי אנושיים אפילו משמשים קרש קפיצה מחודש לאותם אנרכיסטים, לדעתי, קצרי -ראות, שמבקשים לקעקע את עצם הלגיטימיות של המדינה היהודית. הקריאות של החוליגנים בערים שנות בעולם, "לשחרר את פלשתינה מן הנהר ועד הים", הרי מעידות על עצמן.

הן מדברות על "מדינה מוסלמית" על כל השטח - מנהר הירדן ועד הים התיכון. חרף הדברים המפורשים האלה, אותה אטימות מפחידה שהובילה את הנסיגות מרצועת עזה ומחלקים שונים ב"גדה" בימי אוסלו ואת הנסיגה מרצועת הביטחון בדרום לבנון ואת הנסיגות מגוש קטיף ומצפון השומרון, חוזרת; מה שעלול להוביל לקריסתו של הפרויקט הציוני כולו.

הייתי יכול לסיים בנקודה הכואבת הזאת, אבל אני רוצה בכל זאת להדגיש את הזווית שלי. דווקא בימים אלה יש לחזור על הדברים. הסכסוך עם הערבים הוא, למיטב הבנתי, בלתי פתיר. לא הייתי זקוק למה שקרה בשמיני עצרת, כדי להבין זאת. מעשיהם המתועבים של אלה שטבחו בתושבי קיבוץ בארי, לדוגמה, לא העידו על כך שהם מבקשים "פשרות טריטוריאליות". הם גם לא נושאים את עיניהם לפתרונות כלכליים.

צריך להכיר במציאות הכואבת הזאת, לחרוק שניים ולאחוז בחרב. אין מקום אפילו לחשוב על החזרתה לנדנה. היו שנים שבהן היו כאלה שהאמנו, מי יותר ומי פחות, שצרותינו התחילו ב -1967, עם שחרורן של האדמות שלא שוחררו בעת מלחמת העצמאות. אלה היו, כמובן, מחשבות הבל.

הישוב היהודי לא ויתר עליהן. פשוט לא עמד לו כוחו להמשיך בלחימה; אולם כבר אז היה ברור, לרוב הציבור, למצער, שאת המשימה ישלימו הדורות הבאים. ארץ התנ"ך, רחבת ידיים היא – וגבולותיה לא עוברים ליד כפר סבא או ראש העין..

ועוד, המאבק לא ייתם עם סילוקו של החמאס מעל פני האדמה. רבים מבקשים לכלותנו. ראשוני הציונים עלו לארץ ישראל הרבה שנים לפני שאפילו שעל אדמה אחד נכבש מידי הערבים. אבל זה לא הועיל להם. רבים מהם נרצחו בידי אבותיהם של אלה שמבקשים לרצוח יהודים, רק באשר הם יהודים, עד עצם הימים הללו.

יש אמיתות שאי אפשר לברוח מהן. השנאה לאחר איננה יכולה לבוא במקומן.