בשלוש שנים האחרונות חווינו שלוש פעמים טלטלות אדירות. בכל אחת מן הטלטלות היו את אלה שכעסו, קיללו והתייאשו; והיו את אלה שהאמינו, נלחמו והתגברו.
המכנה המשותף להתגברות זו תחושה ראשונית של אבדון – ולאחריה התגברות וצמיחה מלאות עליות וירידות.
לפני כשלש שנים פרצה לחיינו הקורונה. כעת היא נדמית כמשחק ילדים אולם חשוב לזכור את נבואות הזעם שנאמרו אז: "סוף האנושות"; "קץ הימים"; "כולנו הולכים למות". תחושות ייאוש ואנרכיה שלטו בכיפה.
בפרספקטיבה אנו אכן רואים שהתמותה והנזק היו איומים, אולם בסבלנות ובתהליך מדעי ארוך מלא בנסיגות ופעימות – האנושות התגברה גם על כך.
לפני כשנה פרצה למדינת ישראל המחלוקת הציבורית בנושא הרפורמה. היו כאלה שאיימו בהתפוררות החברה הישראלית, בסרוב פקודה ובמלחמת אזרחים. בפרספקטיבה אנו אכן רואים שההשלכות והנזקים שלהם היו חמורים ועוד ילמדו ויחקרו, אולם בשורה התחתונה - ביום פקודה התברר שהאחדות והחוסן הלאומי של העם היהודי חזקים יותר.
לפני כחמישים ימים פרצה אחת המלחמות הקשות בתולדות ישראל. באותה שבת שחורה היה נדמה שזהו סופה של מדינת ישראל; שצה"ל איבד לכאורה את יכולתו להגן על תושבי המדינה ואנו מצויים בקריסה כללית. אנו אמנם מצויים כעת בעיצומה של המערכה, הפצעים עדיין מדממים והפתרונות עדיין חלקיים, אולם כבר כעת התברר שהעם היהודי התעורר, צה"ל התעשת והחוסן של מדינת ישראל מנצח את הכל. אט אט אנו מבינים שהאסון הנורא הזה עורר אותנו מאסון נורא עוד יותר שהיה עלול להתרחש, וכעת יש להיערך בהתאם אל העתיד.
היכולת להרים את המבט ולהבחין בטוב שמתקדם בעולם בזמן המאבק, בזמן הכאב, בזמן עסקאות עם השטן - זוהי תמצית האמונה באלוקים. בכל משבר ואתגר שעוד לפנינו תזכרו את המילים: הרע עובר, הטוב מתגבר, בעזרת ה'.