שרידים מרשימים של מכלול בית כנסת, מן המאות ה-5 וה-6 לספירה, התגלו בשבועות האחרונים בעיירה סרנדה שבאלבניה, השוכנת מול האי קורפוס. השרידים, המצויים במרכז העיירה, נחשפו לראשונה לפני כ-20 שנה, בתקופת השלטון הדיקטטורי ששרד באלבניה ולא זכו עד-כה למחקר מקיף.
את החפירה ניהלו הפרופסורים אהוד נצר וגדעון פרסטר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, יחד עם קוסטה לאקו ואטלבה נלבאני, יוזמת הפרויקט מאלבניה. העבודה נעשתה בעקבות פניה של המכון לארכיאולוגיה של האקדמיה האלבנית למדעים אל המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בבקשה לשיתוף פעולה מדעי.
מכלול בית הכנסת שנחשף עבר גלגולים מספר, ובשלב האחרון אף הפך לכנסייה. הממצא המעניין בבית הכנסת הינן רצפות הפסיפס שעיטרו את המבנה, ובמיוחד בשתיים מהן. אחת, שבמרכזה עיטור של מנורת שבעת הקנים ובצדה אתרוג ושופר, ושניה בתוך אולם מרכזי של בזיליקה, שנבנתה ככל הנראה בידי הקהילה היהודית. רצפה זו עשויה "עיטורי שטיח" רבים. בין עיטורי האולם ששרדו אפשר להבחין בבעלי חיים, בעצים, בסמלים שונים (כגון גלגל אולי אף מרכבה), וכי בחזיתות של מבנה בדמות מקדש (אולי ארון קודש). חלק מרצפות הפסיפס המעניינות הנוספות שהתקיימו באולם זה, קדמו להקמת בית הכנסת.
החוקרים הישראלים שהשתתפו בחפירות ציינו את היחס החיובי שזכתה לו המשלחת ואת שיתוף הפעולה עם האלבנים. לדבריהם, בשנים הקרובות מתכוננת המשלחת להרחיב את תחום החפירה, כדי שיכלול את חלקה הדרומי של הבזיליקה, המצוי מתחת לרחוב מרכזי בעיירה סרנדה.
(פ.ק.)
את החפירה ניהלו הפרופסורים אהוד נצר וגדעון פרסטר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, יחד עם קוסטה לאקו ואטלבה נלבאני, יוזמת הפרויקט מאלבניה. העבודה נעשתה בעקבות פניה של המכון לארכיאולוגיה של האקדמיה האלבנית למדעים אל המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בבקשה לשיתוף פעולה מדעי.
מכלול בית הכנסת שנחשף עבר גלגולים מספר, ובשלב האחרון אף הפך לכנסייה. הממצא המעניין בבית הכנסת הינן רצפות הפסיפס שעיטרו את המבנה, ובמיוחד בשתיים מהן. אחת, שבמרכזה עיטור של מנורת שבעת הקנים ובצדה אתרוג ושופר, ושניה בתוך אולם מרכזי של בזיליקה, שנבנתה ככל הנראה בידי הקהילה היהודית. רצפה זו עשויה "עיטורי שטיח" רבים. בין עיטורי האולם ששרדו אפשר להבחין בבעלי חיים, בעצים, בסמלים שונים (כגון גלגל אולי אף מרכבה), וכי בחזיתות של מבנה בדמות מקדש (אולי ארון קודש). חלק מרצפות הפסיפס המעניינות הנוספות שהתקיימו באולם זה, קדמו להקמת בית הכנסת.
החוקרים הישראלים שהשתתפו בחפירות ציינו את היחס החיובי שזכתה לו המשלחת ואת שיתוף הפעולה עם האלבנים. לדבריהם, בשנים הקרובות מתכוננת המשלחת להרחיב את תחום החפירה, כדי שיכלול את חלקה הדרומי של הבזיליקה, המצוי מתחת לרחוב מרכזי בעיירה סרנדה.
(פ.ק.)