ההסתדרות מתכננת להשבית את רשות שדות התעופה ולהורות לעובדי המנהל והמשק בבתי החולים לנטוש את עבודתם. כמו כן מתוכננת השבתת משק הדלק. כך מפרסם ה"גלובס" המוסיף כי פעולות אלו הן במסגרת ההחרפה בעיצומים ובשביתות עליה החליט יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ.
פרץ דחה את הצעתו של שר האוצר נתניהו להקפיא את השינוי בנמלים ולפתוח בהידברות דורש כי הממשלה תחזור בה מהחלטותיה בנושא הנמלים ושינוי מבני במשרד הממשלה. אמש שיגר פרץ מכתב לרה"מ שרון: "אני קורא לך להתערב מיד בסכסוך, וזאת כדי להביא לפתרון שיעצור את ההידרדרות ביחסי העבודה במשק", כתב פרץ.
במסיבת עיתונאים בתל אביב הזהיר פרץ כי אם סכסוכי העבודה במשק לא ייפתרו בהקדם צפויה הסלמה בעיצומים "כפי שלא נראתה בארץ מעולם". לדבריו, הוא אף "אינו מתכוון לתת התראות מראש לנציגי האוצר" על הצעדים שיינקטו.
יושב ראש ועד עובדי נמל אשדוד אלון חסן אמר ביומן ערוץ 7 כי נראה שפני הוועדים להחרפת העיצומים משום שהממשלה איננה מקיימת את ההסכמים שעליהם חתמה עם נציגי העובדים לפני שנתיים. הכוונה "ללכת עם הסיפור עד הסוף", אומר חסן. לדבריו, התכנית היא להחריף את המאבק ולצרף אליו מגזרים נוספים. "זהו מאבק של כל העובדים בישראל, ואני אומר זאת אף על פי שמנסים להסית את דעת הקהל נגדנו", אמר חסן.
משרד האוצר אומר כי הממשלה לא הפרה כל הסכם עם עובדי ההסתדרות. לו אכן הפרה הממשלה הסכם כלשהו הייתה ההסתדרות פונה מיד לבתי המשפט, נאמר בהודעת האוצר. עוד נאמר בה: "מדובר במאבק של מונופול חזק, המבקש למנוע תחרות בנמלים, תחרות שתיטיב עם כל אזרחי ישראל".
תעשיינים ויצואנים הודיעו כי כבר לקראת סוף השבוע יתחילו בהוצאת עובדים לחופשות עקב מחסור בחומרי גלם למפעלים. עפ"י הודעתם ייצוא סחורות ומוצרים לחו"ל יוקפא. מנכ"ל "יפית פלסטיק" דני זכריה אמר כי אם השביתה תימשך הוא ייאלץ להוציא את כל 100 עובדי המפעל לחופשה מאונס. זאת, מאחר שבמפעל ובמחסני הנמלים תקועות כ 40 מכולות עם סחורה בשווי של 2.7 מליון שקל.
אלי פישר, מבעליה של חברת "ד"ר פישר", הודיע אף הוא על הוצאת 200 עובדי המפעל, הסמוך לטבריה, לחופשה מאונס, ללא תשלום.
נשיא התאחדות התעשיינים ומנכ"ל פניציה עודד טירה הוציא שלוש מכולות לפורט-סעיד, להובלה בסיוע צים. לדבריו, "עובדי הנמלים מתירים לאוניות הימורים להיכנס לנמל, ולעומת זאת מונעים מסחורות לייצוא וייבוא, המפרנסות מאות אלפי פועלים חברי הסתדרות, מלהגיע ליעדן".
בשעה 11 תיערך הפגנה בנמל חיפה. לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשיתוף עם ארגון המובילים וארגון המשתמשים בתובלה ימית ינסו להכניס בכוח מכולות לנמל ולעקוף את עובדי הנמלים השובתים, וזאת למרות הסיכון כי ייווצר עימות עם השובתים.
יגאל כהן, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, "מבטיח" לתעשיינים המפגינים "הפתעות מעניינות". בשיחה ל"גלובס" אמר כהן: "אנחנו ממליצים לתעשיינים וליתר הארגונים הכלכליים שלא להתקרב היום לנמל חיפה ולהוציא לפועל את תוכניתם. לא כדאי להם. אנחנו מכינים להם כל מיני הפתעות מעניינות".
בראיון לערוץ 7 אומר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, כי הנזק העקיף של שביתת הנמלים קשה עוד יותר מהנזק הישיר, הנאמד עד עתה בכשני מיליארד שקלים. לדבריו, הנזק הנובע מערעור מעמדה של ישראל ביחסי סחר החוץ שלה קשה יותר משום שהיצואנים הישראליים יפסידו הזמנות. מי יתייחס אלינו ברצינות כאשר רואים שבמדינה קומץ ועדי עובדים יכול לשתק את הנמלים ולסגור את השערים? שואל לין ומוסיף כי השביתה לא נסבה אלא על שמירת הכוח המונופוליסטי של הנמלים. הרי אין כוונה כלל לפגוע בפרנסת העובדים אלא להעביר את הנמלים לניהול בידי חברות ממשלתיות ולתת להם להתמודד במשק התחרותי.
כאשר יחדלו להיות מונופול ויצטרכו להתמודד עם התחרות במשק לא יוכלו הבכירים לקבוע לעצמם שכר של כ 40 אלף ₪, אומר לין.
לדבריו, מדינת ישראל מבקשת לפתוח בדרך של חקיקה דמוקרטית את המונופולים לתחרות, וועדי הנמלים, המחזיקים בכוח אדיר, עושים שימוש שפל בכוחם. הוועדים נאבקים נגד הממשלה והניזוקים הם, לדבריו, העובדים והמגזר העסקי.
לין מציין כי בישראל זכות השביתה הפכה למעין מיתוס מטורף, שבו העובדים סבורים שזכות המאבק שלהם עומדת מעל לכל זכות אחרת של הציבור ושל הפרט בישראל. את הראייה הזאת יש לאזן, הוא מוסיף, ויש צורך לשקול את ההצדקה למאבק מול הצורך לשמור על אינטרסים נוספים של הציבור.
לדבריו הוא פנה אל רה"מ בבקשה שיכריז על מצב חירום. החוק הישראלי, לדבריו, מקנה לממשלה סמכות מפורשת להכריז על מצב חירום. כאשר ממשלה נוכחת כי עקב שיבוש ביחסי עבודה נפגעת הובלת סחורות או הובלת נוסעים או הובלת מטענים מישראל ואליה, דבר הפוגע בסחר החוץ של המדינה וגורם נזקים כבדים לכלכלת המדינה, אזי לממשלה יש סמכות להכריז על מצב חירום ספציפי לסעיף זה בלבד.
כשמצב חירום מוכרז, אומר לין, כל מי שמשבית נמלים ופוגע בהובלת סחורות אל המדינה וממנה עובר עבירה פלילית. לדבריו, אף על פי שהממשלה אינה מעוניינת להפעיל את סמכותה בנושא, אם המצב הנוכחי יימשך היא תאלץ לעשות זאת. (ר)
פרץ דחה את הצעתו של שר האוצר נתניהו להקפיא את השינוי בנמלים ולפתוח בהידברות דורש כי הממשלה תחזור בה מהחלטותיה בנושא הנמלים ושינוי מבני במשרד הממשלה. אמש שיגר פרץ מכתב לרה"מ שרון: "אני קורא לך להתערב מיד בסכסוך, וזאת כדי להביא לפתרון שיעצור את ההידרדרות ביחסי העבודה במשק", כתב פרץ.
במסיבת עיתונאים בתל אביב הזהיר פרץ כי אם סכסוכי העבודה במשק לא ייפתרו בהקדם צפויה הסלמה בעיצומים "כפי שלא נראתה בארץ מעולם". לדבריו, הוא אף "אינו מתכוון לתת התראות מראש לנציגי האוצר" על הצעדים שיינקטו.
יושב ראש ועד עובדי נמל אשדוד אלון חסן אמר ביומן ערוץ 7 כי נראה שפני הוועדים להחרפת העיצומים משום שהממשלה איננה מקיימת את ההסכמים שעליהם חתמה עם נציגי העובדים לפני שנתיים. הכוונה "ללכת עם הסיפור עד הסוף", אומר חסן. לדבריו, התכנית היא להחריף את המאבק ולצרף אליו מגזרים נוספים. "זהו מאבק של כל העובדים בישראל, ואני אומר זאת אף על פי שמנסים להסית את דעת הקהל נגדנו", אמר חסן.
משרד האוצר אומר כי הממשלה לא הפרה כל הסכם עם עובדי ההסתדרות. לו אכן הפרה הממשלה הסכם כלשהו הייתה ההסתדרות פונה מיד לבתי המשפט, נאמר בהודעת האוצר. עוד נאמר בה: "מדובר במאבק של מונופול חזק, המבקש למנוע תחרות בנמלים, תחרות שתיטיב עם כל אזרחי ישראל".
תעשיינים ויצואנים הודיעו כי כבר לקראת סוף השבוע יתחילו בהוצאת עובדים לחופשות עקב מחסור בחומרי גלם למפעלים. עפ"י הודעתם ייצוא סחורות ומוצרים לחו"ל יוקפא. מנכ"ל "יפית פלסטיק" דני זכריה אמר כי אם השביתה תימשך הוא ייאלץ להוציא את כל 100 עובדי המפעל לחופשה מאונס. זאת, מאחר שבמפעל ובמחסני הנמלים תקועות כ 40 מכולות עם סחורה בשווי של 2.7 מליון שקל.
אלי פישר, מבעליה של חברת "ד"ר פישר", הודיע אף הוא על הוצאת 200 עובדי המפעל, הסמוך לטבריה, לחופשה מאונס, ללא תשלום.
נשיא התאחדות התעשיינים ומנכ"ל פניציה עודד טירה הוציא שלוש מכולות לפורט-סעיד, להובלה בסיוע צים. לדבריו, "עובדי הנמלים מתירים לאוניות הימורים להיכנס לנמל, ולעומת זאת מונעים מסחורות לייצוא וייבוא, המפרנסות מאות אלפי פועלים חברי הסתדרות, מלהגיע ליעדן".
בשעה 11 תיערך הפגנה בנמל חיפה. לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשיתוף עם ארגון המובילים וארגון המשתמשים בתובלה ימית ינסו להכניס בכוח מכולות לנמל ולעקוף את עובדי הנמלים השובתים, וזאת למרות הסיכון כי ייווצר עימות עם השובתים.
יגאל כהן, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, "מבטיח" לתעשיינים המפגינים "הפתעות מעניינות". בשיחה ל"גלובס" אמר כהן: "אנחנו ממליצים לתעשיינים וליתר הארגונים הכלכליים שלא להתקרב היום לנמל חיפה ולהוציא לפועל את תוכניתם. לא כדאי להם. אנחנו מכינים להם כל מיני הפתעות מעניינות".
בראיון לערוץ 7 אומר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, כי הנזק העקיף של שביתת הנמלים קשה עוד יותר מהנזק הישיר, הנאמד עד עתה בכשני מיליארד שקלים. לדבריו, הנזק הנובע מערעור מעמדה של ישראל ביחסי סחר החוץ שלה קשה יותר משום שהיצואנים הישראליים יפסידו הזמנות. מי יתייחס אלינו ברצינות כאשר רואים שבמדינה קומץ ועדי עובדים יכול לשתק את הנמלים ולסגור את השערים? שואל לין ומוסיף כי השביתה לא נסבה אלא על שמירת הכוח המונופוליסטי של הנמלים. הרי אין כוונה כלל לפגוע בפרנסת העובדים אלא להעביר את הנמלים לניהול בידי חברות ממשלתיות ולתת להם להתמודד במשק התחרותי.
כאשר יחדלו להיות מונופול ויצטרכו להתמודד עם התחרות במשק לא יוכלו הבכירים לקבוע לעצמם שכר של כ 40 אלף ₪, אומר לין.
לדבריו, מדינת ישראל מבקשת לפתוח בדרך של חקיקה דמוקרטית את המונופולים לתחרות, וועדי הנמלים, המחזיקים בכוח אדיר, עושים שימוש שפל בכוחם. הוועדים נאבקים נגד הממשלה והניזוקים הם, לדבריו, העובדים והמגזר העסקי.
לין מציין כי בישראל זכות השביתה הפכה למעין מיתוס מטורף, שבו העובדים סבורים שזכות המאבק שלהם עומדת מעל לכל זכות אחרת של הציבור ושל הפרט בישראל. את הראייה הזאת יש לאזן, הוא מוסיף, ויש צורך לשקול את ההצדקה למאבק מול הצורך לשמור על אינטרסים נוספים של הציבור.
לדבריו הוא פנה אל רה"מ בבקשה שיכריז על מצב חירום. החוק הישראלי, לדבריו, מקנה לממשלה סמכות מפורשת להכריז על מצב חירום. כאשר ממשלה נוכחת כי עקב שיבוש ביחסי עבודה נפגעת הובלת סחורות או הובלת נוסעים או הובלת מטענים מישראל ואליה, דבר הפוגע בסחר החוץ של המדינה וגורם נזקים כבדים לכלכלת המדינה, אזי לממשלה יש סמכות להכריז על מצב חירום ספציפי לסעיף זה בלבד.
כשמצב חירום מוכרז, אומר לין, כל מי שמשבית נמלים ופוגע בהובלת סחורות אל המדינה וממנה עובר עבירה פלילית. לדבריו, אף על פי שהממשלה אינה מעוניינת להפעיל את סמכותה בנושא, אם המצב הנוכחי יימשך היא תאלץ לעשות זאת. (ר)