ישי מרלינג, יו"ר החטיבה להתיישבות, מתייחס בראיון לערוץ 7 למה שנראה כקמפיין מתוזמר היטב המבקש לראות בתקציב המשרד להתיישבות תקציב מיותר המבטא בזבוז וניתוק של הממשלה מצרכי העם.
מרלינג קובע כי מדובר במתקפה פופוליסטית התואמת את עידן השישה באוקטובר. "בסופו של דבר אנחנו רואים שמשרד ההתיישבות עושה דברים חשובים ומשנה מציאות בהתיישבות ואם הוא עושה את תפקידו הטענות כלפיו לא רק לא מוצדקות, אלא לא נכנסות לעומקם של דברים ואל מבינות את האתגרים שאיתם מתמודדים".
באשר לשאלה אם יתכן ונכון וניתן היה להעביר את הפעילות במשרד ההתיישבות ליחידת סמך כלשהי באחד המשרדים האחרים ובכך לחסוך, אומר מרלינג כי מי שבוחן את מה שקורה במשרד ההתיישבות בשנתיים האחרונות ובעיקר בשנה האחרונה אינו יכול להתכחש לשינוי הדרמטי שחל בפעילותו.
בין השאר הוא מזכיר בהקשר זה את שינוי חוק ועדות הקבלה שמאפשר התרחבות של ההתיישבות היהודית בגליל. על הנתונים באזור זה הוא מציין כי "יש ירידה דרמטית של האוכלוסייה היהודית בגליל מ-25 אחוז לפני 8 שנים לכ-15 אחוזים כעת. אלו מספרים מטורפים. ומהלך משולב שהתחלנו להוביל להחזרת אוכלוסיה לגליל כולל את חוק ועדות הקבלה ועוד כמה צעדים. המשרד מוביל זאת וגם את הועדה שמנהלת את הדבר".
עוד הוא מציין את המאבק על שטחי C. "אנחנו רואים את הקרב שנמשך שנים על הקרקע כשהרש"פ מתקצבת את זה במאות מיליונים וישראל מסתכלת על האירוע בהלם. משרד ההתיישבות נכנס לתעלות ונלחם באירוע הזה. יש גם את אירוע החטיבה להתיישבות שבו אני יכו לומר שהיכולת שלנו לפעול ולעבוד עלתה עשרות מונים. יש גיבוי, יש צוות שמאפשר לעבוד והיום אנחנו מבצעים כזרוע ביצוע של הממשלה אחוזים ניכרים משיקום העוטף עבור מנהלת תקומה. ניכנס בקרוב גם לצפון יחד עם רונן פרץ, מנכ"ל משרד הפנים".
"אנחנו נמצאים בשטח ומשרד ההתיישבות הוא אלמנט מרכזי בתוך הדבר הזה, אבל העניין הוא שיש כאן את אלמנט ההשחרה כשמתארים זאת כהעברת כסף לקיצוניים משיחיים. זה הופך את האירוע לקמפיין. חשבנו שעברנו את הדבר הזה. ההשחרה הזו היא משהו שאי אפשר לחיות איתו", הוא אומר ומציין כי שוב ושוב הטענה היא להעברת כספים ליהודה ושומרון, אך האמת רחוקה מהטענות:
"ראשית, אנחנו גאים בחלק שלנו ביהודה ושומרון, שמחים בפיתוח ההתיישבות וההתיישבות הצעירה. זה חשוב מאוד. אבל האחוז הגבוה שאנחנו נותנים הוא דווקא בצפון ובדרום. צורם וכואב שיש כאן עובדי החטיבה שעובדים לילות כימים כדי לפתח את ההתיישבות ונמצאים שם כשקשה וכשקל בשגרה ובחירום, וזה פוגע בכולנו".
האם הכול נובע מהיותה של היושבת בראש, השרה סטרוק, מייצגת את האידיאולוגיה שהיא מייצגת? מרלינג סבור שנוח יותר לתקוף אדם כמו סטרוק שאינה מהדמויות התוקפות אלא מאותם המעדיפים עבודה קשה וקידום משימות ואתגרים. "בטוח שלא קל לה שתוקפים אותה כך, אבל הדמות שלה שמיוצגת בתקשורת שונה בתכלית מהדמות שאותה אנחנו העובדים מכירים. היא לא השתנתה מימיה כחברת כנסת וכיו"ר השדולה למען ארץ ישראל. היא לא השתנתה ותפיסת עולמה לא השתנתה".
אנחנו שואלים את מרלינג אם בראש משרד ההתיישבות היה נמצא גורם מ'המחנה הממלכתי', הקמפיין היה נשמע כך, ולדבריו אכן קל להפנות אש כלפי מי שלא מתחברים אליו ולא מכירים ו"ליאיר לפיד שפונה לקהל היעד שלו זה מאוד נוח. מדובר חד משמעית בקמפיין כי כשנכנסים לרובד העמוק יותר מהקמפיינים הרדודים האלה, תסתכלו לאן הכסף הולך, תראו את פריסת הכסף, הכול שקוף והכול שוויוני. אנחנו תחת אותן הגדרות חוק ואנחנו מקדמים מטרות של מדינת ישראל. זה אך ורק קמפיין פוליטי שמדבר על הממשלה הבאה".
באשר לטענות על הכפלת תקציב המשרד אנחנו שואלים אם יש בכך ממש או שמדובר בצורך הנובע מאירועי המלחמה והשיקום שאחריה. מרלינג מציין שאינו מכיר את תקציב המשרד אך מהאלמנטים אליהם הוא חשוף הוא מבין עד כמה חשוב תיקצובו של המשרד, בין אם מדובר בגרעינים משימתיים הפועלים בישובים השונים ולקחו חלק במאמץ המלחמתי ובחיזוק העורף, תנועות נוער, מכינות שמצמיחות את שכבת ההנהגה הבאה ועוד. "אלו הדברים שהמשרד עוסק בהם בכל יום", הוא אומר ומציין עוד את סוגיית מרכיבי הביטחון להתיישבות הצעירה שעליה היה מאבק לא מבוטל:
"מרכיבי ביטחון להתיישבות הצעירה אמורים היו לעבור דרך משרד הביטחון אבל זה לא קורה והוא לא דואג לכך. לראשונה זה קרה בממשלת בנט והשרה סטרוק חשבה שמדובר בדבר חשוב ורצתה להמשיך אותו בגיבוי שר האוצר, וכעת יש התנגדות עצומה למהלך. חשוב להבין שיש כאן הגדרות של המשנה ליועמ"שית, יש הנחיות פיקוד מרכז ואנחנו פועלים על פיהן. מדובר בתקציב ביטחוני שאמור היה לעבור דרך שמרד הביטחון אבל המשרד לא עושה את זה ולכן משרד ההתיישבות לקח את זה על עצמו. אנשים מדברים על כפל תקציב אבל אין כאן כפל תקציב. זה לא מתוקצב. אנחנו רואים מה קרה בשבעה באוקטובר ולא יכולים לתת לזה לקרות גם במקומות אחרים. אנחנו צריכים לתת ביטחון מירבי לכל מתיישב ואנחנו עושים זאת כי אחרים לא עושים זאת".
מרלינג קובע כי לו יתבוננו כל מובילי הקמפיין מהזירה הפוליטית וסביבותיה בנתוני האמת לא יוכלו להתווכח עם העובדות כשיראו כי מירב ההשקעה נתונה לצפון ולדרום והדברים מגובים במספרים השקופים לעין כל, אך יש מי שמעדיף להשחיר ולתאר את המציאות כאירוע אחר מהמתרחש בשטח. "אנחנו שם עבור הקיבוצים המושבים והישובים וגאים לקחת חלק בכך. אחרי צוק איתן היינו אחרים על חלק ניכר משיקום העוטף. בצפון הגשנו תכנית עוד הרבה לפני המלחמה, מדובר בתכנית שמרחב צפו עבד עליה שלוש שנים כדי להביא עוד אלפיים משפחות לישובים קדמיים צמודי גדר ועכשיו אנחנו צריכים לראות איך מממשים את התכנית הזו, מה שהיה חלק מההסכם הקואליציוני כהתפתחות הגולן והגליל חשוב שנהיה שם ונפתח את ההתיישבות הכפרית ונחזור לעיקרון שהגבול יעבור במקום בו תעבור המחרשה. אחרי השבעה באוקטובר מחלחלת ההבנה שבלי שנהיה שם לא יהיה ביטחון, גם אם זה יקר וגם אם זה לא כלכלי".
האם קמפיין ההשחרה פוגע גם ברמה האישית? "אני מחוספס כמי שבא מהזירה הפוליטית, אבל אני רואה את העובדים שיכולים היו להיות בהרבה מקומות בחוץ ולהשתכר הרבה יותר ושוב ושוב מכפישים את שמם ושמים אותם בפינה פוליטית, כאילו מדובר במימוש פוליטי, זה פוגע מנמיך ומקטין. הם עושים עבודת קודש חשוב ויוצרים מציאות חדשה בשטח והקמפיין הזה לא מגיע להם".