עם הרב שמואל שנהב, ראש בית הספר לתואר שני במכללה ירושלים, שוחחנו על האופן בו משתקפת המערכה בדרום במכללה, ומסתבר שצפויות השלכות מימי המלחמה לימי השגרה שעוד יבואו.
המציאות כיום במכללה ירושלים שונה במספר פרמטרים, אומר הרב שנהב. "זמן מלחמה הוא עת מיוחדת לישראל", הוא אומר ומציין כי לבד מהסטודנטים והמרצים המשרתים ומגויסים, ישנם גם מי שהוא מגדיר כתומכי לחימה ממגזרים שונים הלומדים במכללה, וגם הם מגויסים לזירה החינוכית.
הרב שנהב מספר על הבקשה שהעבירה המכללה לסטודנטים ולסטודנטיות להשלים שעות עבודה של מורים חסרים במוסדות שונים, ואכן אלה התגייסו והשתבצו במוסדות השונים, הוסיפו על עצמם עומס ומילאו ימים חופשיים, שעות אחר צהריים במערכות השעות של מוסדות אחרים. מאות מנהלים, מורים, מרצים, סטודנטים וסטודנטיות לקחו חלק במיזם, וכך ניתן למצוא בימים אלה במוסדות החינוך הממלכתי דתי גם מורים מהציבור החרדי שהשתלבותם היא חלק מתרומתם בשעה המורכבת הזו.
עוד מציין הרב שנהב כי הביקוש למורים היה גדול מההיצע שיכולה הייתה המכללה להציע, ובעקבות כך "ביקשנו ממורים שיפחיתו שעות הוראה מבתי הספר שלהם כדי לאפשר יותר שעות לימוד במקומות שחסרים בהם מורים. ערכנו מעין שידוכים בין מוסדות שזקוקים לבין מורים ומורות שהתגייסו". תוך כדי כך נוצרו "שידוכים" בין מוסדות למורים גם ממגזרים אחרים "ואולי אנחנו זורעים זרעים לשיתופי פעולה חינוכיים תורניים ואחרים בין כלל המורים בציבורים השונים".
פן נוסף של התארגנות שונה במכללה הוא פן ההקלות וההיערכויות המיוחדות שנועדו לאפשר לסטודנטים המגויסים בשירות מילואים להמשיך בלימודיהם, אך לא רק בכך מדובר. עד כה, אומר הרב שנהב השיטה שננקטה הייתה לפטור סטודנטים לוחמים מקורסים, אך "אצלנו, במכללה ירושלים, ביקשנו לעזור למורים גם בדרכים מקוריות, לעזור למורים המגויסים ולנשותיהם בכל מה שנוגע למחקרים ה"יבשים", וביקשנו מהם לקיים מחקר עצמי לגבי מה שקורה להם בזמן המלחמה".
למעשה, הסטודנט המילואימניק יושב בסופו של יום, כשהוא לא בפעילות מבצעית, מספר וחוקר את מה שקורה לו עצמו ולחבריו, איך הוא התנהל כחלק משדרת הפיקוד או הלחימה. במקביל נשות המילואימניקים מתארות את אורח החיים שלהן ושל המשפחה בתקופת המלחמה, וגם זאת כחלק ממחקר. המחקרים הללו הם חלק ממטלות הקורסים. "זה חלק מההכשרה שלהם כמורים. הכרזנו על מערך עצום של מחקר על הכשרת מורים והתנהלות סטודנטים ותלמידים בזמן מלחמה".
הרב שנהב מספר על חלוקה שנעשתה במכללה לקבוצות מחקר לפי ייחודיות המחקר במגמה לחקור השלכות שונות של המלחמה על חיי השגרה. ישנן מחלקות שחברו זו לזו כדי לחקור מענה רגשי של תלמידים, מחלקות שעוסקות בהתנהלות המנהלים בזמן מלחמה ועוד, "והתוצאות מפתיעות עד כדי שינוי מהותי של סגנון הניהול".
מסקנות המחקר צפויות להתפרסם לאחר המערכה ולהוות, ממש כמו אחרי הקורונה, כבסיס למחשבות ולתכניות הנוגעות לשגרת מערכת החינוך, מה שצפוי להשפיע ולהביא לשינוי דרכי הוראה מגני הילדים ועד הגיל השלישי.