זוהר, אלמנתו של רס"ן (מיל') יצהר הופמן שנפל בקרב ברצועת עזה, סיפרה על ההתמודדות של ילדיה עם השכול ועל סיפורי הגבורה של בעלה שהיא לא ידעה עליהם.
על ההתמודדות של ילדיה סיפרה בראיון לחדשות 12, "אחד כבר לא מרגיש טוב פיזית, אני מאמינה שזה מעיד על הנפשית. הגדול אמר שהוא מתגעגע אבל הוא לא בקטע של לבכות".
היא שיתפה כי חשוב לה בהמשך להנחיל לילדים "שידעו שהוא אהב אותם אהבה משוגעת, מטורפת. הוא היה מכין אותם לבית ספר, הוא היה שם שירים כדי שנרקוד עם הילדים, בנה איתם אוהלים, הוא מאוד אהב אותם".
על סיפורי הגבורה ציינה כי "יש פה סיפורים שלא הכרתי בכלל. גם אם הוא היה מספר זה היה כאילו זה דבר רגיל, דבר שבקטנה, הוא לא עשה מזה עניין. כשהוא חטף כדור ברגל הוא נעמד לשטוף כלים, הוא הציג הכל רגיל, לכן לא ידעתי עד כמה זה מיוחד".
זוהר סיפרה, "על המוות שלו אף פעם לא דיברנו, זה משהו שלא יכול לקרות מבחינתנו, זו לא הייתה אופציה בשום שלב, לכן נורא הופתענו. לא דאגתי לרגע".
הופמן, בן 36 מאשחר, היה מפקד פלגה ביחידת שלדג. הוא נהרג בהיתקלות עם מחבלים במהלך פשיטה באזור שאטי.
הוא היה אחד מגיבורי הקרבות נגד מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר בקיבוץ בארי.
לפני כחודשיים נפצע במהלך הפעילות בבית החולים שיפא והתעקש לחזור לשדה הקרב למרות שלא החלים באופן מלא מפציעתו.
מפקדו, רס"ן א', ספד לו בהלוויה ופנה לקהל, "אנשים יקרים, יש לכם את הזכות לעמוד פה ולהיפרד מבר כוכבא של ארצנו. ממרדכי אנילביץ' של ימינו. מנהיג, לוחם, מפקד, עז נפש, חכם, רגיש ודואג לפרט. בני משפחת הופמן היקרה, תודה רבה על הערכים והחינוך, צדקת הדרך והזכות שנתתם לנו להכיר את יצהר. הראל ובארי המתוקים, כמה שהוא אהב אתכם. כמה הוא דיבר עליכם. יצהר אחי היקר, תודה על שלימדת אותנו דרך חיים. נוח בשלום על משכבך. אוהב אותך".
"יצהר שלי, אני כותבת ולא מאמינה. לא רוצה להאמין. כשבאו להודיע לי לא האמנתי", נפרדה ממנו רעייתו זוהר.
"בארבעת החודשים האחרונים לא דאגתי, סמכתי עליך. היית הכי טוב, מטובי בנינו. כל מה שעשית, עשית הכי טוב. ראיתי אותך כל כך מסופק מהתפקיד ולא הייתי יכולה להגיד אחרת. חזרת עם ניצוץ בעיניים ואני הייתי מחוברת למשימה בעקבותיך. בשבת האחרונה שיתפתי שקשה לי לשמוח ומי יכול לשמוח אחרי 7 באוקטובר. ואמרת לי 'זוהר, אני רוצה שתהיי מאושרת ושמחה'. איך אני יכולה לשמוח אהוב שלי? אתה הרוח החיה בבית. היו לנו כל כך הרבה חלומות יחד. רצינו לגדל את הילדים בנחת, שמחה ואהבה. אני מבטיחה שאשתדל. אגדל את היקרים לנו מכל, אספר להם מה אבא אהב ומה אבא היה עושה עכשיו. יצהרי, זו הייתה זכות גדולה להיות לצידך. הלב מתפוצץ מגאווה על כל מה שאתה", הוסיפה.