ח"כ אליהו רביבו (הליכוד) מתייחס בשיחה עם ערוץ 7 למכתב האיומים שהונח בפתח ביתו, מביע שאט נפש מההתנגחויות בין השר אמסלם לח"כ גוטליב וקורא לממשלה ליישם מתווה ברור לסוגיית כניסתם של הפועלים הפלסטינים לעבודה בישראל.

"אני לא פגשתי את המכתב הזה, קיבלתי העתק ממנו ששמי כמו שמות חלק מחבריי בימין מתנוסס עליו, הנושא הועבר לגורמי הביטחון הרלוונטיים ואני חושב שלא יהיה נכון לתת לכך ביטוי מורחב, פרט לכך שאני מבהיר לכל קיקיוני ארגון זה או אחר שהפחדותיו לא מרתיעות אותי, אמשיך בפעילותי כפי שקהל בוחריי מצפה ממני", אומר ח"כ רביבו.

רביבו נשאל האם הוא יודע מי עומד מאחורי אותו מכתב. "אינני יודע, אני גם לא חושב שמשהו עצבן אותם. השם שלי ושל בני משפחתי עלו בידם באופן נפשע וחתרני אבל גם לא קוהרנטי. מצד אחד הם מצפים מאיתנו חברי הכנסת מהימין לסייע בנקמה כלפי אותם מחבלים מתועבים, ומצד שני מצפים מאיתנו להפיל את הממשלה, אז ככה שאפילו ההתנהגות שלהם לא קוהרנטית. אני לא נותן לפחד להלך עליי אימים, אני סמוך ובטוח שגורמי הביטחון עושים את עבודתם נאמנה וכל החלטה שלהם מקובלת עליי מראש".

ח"כ רביבו מתקשה להשלים עם התנהלות חלק מחברי מפלגתו ובמיוחד עם העימות שהיה באחרונה בכנסת בין השר דודי אמסלם לח"כ טלי גוטליב שכלל צעקות והטחת עלבונות הדדיות. "זוהי לא דרכנו. ננהג באיפוק. זוהי לא דרכי, גם כשיש לי מה לומר אני בדרך כלל מצליח להעביר אותו בצורה מאופקת ואחראית, משתדל בארבע עיניים. אם בורח מדי פעם לאחד מאיתנו אפשר להבין, אנחנו בני אנוש, אבל אם יש מי שזוהי דרכו וזו ההתנהלות שלו, אין לי אלא להיות נבוך בשבילם".

"מוטב היה שלא נרד לרמה הזו ולא ניגרר לשיח הזה, כי מיליוני אוזניים מאזינות לנו ורוצות להיות משוכנעות שאנחנו כנבחרי ציבור מקדישים את זמננו לעבודה, בוודאי בתקופת המלחמה, ולא מכלים את זמננו בהתנגחויות", מבהיר ח"כ רביבו ומסביר כי "יחד עם זאת יש יצרים, וכדי שלא ישתמע מדבריי שאני מצדד במתריס אחד או אחר, אני מעדיף לא להתייחס לכך".

בנוגע לסוגיית החטופים והמגעים לעסקה מסתמנת, אומר ח"כ רביבו: "בדיוק באותה מידה שהייתי מודאג שמדינת ישראל מסתייעת בקטאר כדי להביא עסקה, כך אני מוטרד מהאינטרפטציה שבה אנחנו מחכים לתשובתו של סינוואר. בסופו של דבר נדמה שהוא כתב תסריט ואנחנו שחקנים אם לא ניצבים בסרט שלו. אין מנוס מביצוע פעולת עומק שתחייב את חמאס לזחול אלינו, ולא לרדוף אחריהם בכל מיני תנאים שונים ומשונים, בזמן שהם לא עומדים בתנאים הקטנים ביותר, כמו הכנסת גוף בינ"ל שיבקר את החטופים או הכנסת תרופות. ועדיין, המשאיות זורמות ואנחנו מאפשרים להם לבנות לצערי את כוח".

רביבו נשאל האם הוא עדיין עומד בהתנגדותו לעסקת החטופים הקודמת, על אף שהביאה הביתה חטופים רבים, וטוען: "בוודאי. חד משמעית. לא הייתי מקיים אותה בעת ההיא ובתנאים ההם, כשמעט יותר לחץ היה מוביל אותם להתחנן לעסקה שתיטיב איתנו. יש הבנה אחת שאני רואה מול עיני - כל מה שהחמאס מבקש, לא טוב לנו. אנחנו לא יכולים לתת להם להכתיב את התנאים".

הוא דוחה את הקולות הנשמעים במערכת הפוליטית ובתקשורת הקוראים לממשלה לקבוע מועד לבחירות מוקדם ככל האפשר. "הזוי בכלל לדבר על זה. כל השיח על בחירות הוא חלק מהנדסת תודעה שמכניסים לשיח = כך שאני ואתה צריכים לדבר על זה. היו בחירות לגיטימיות, העם אמר את דברו, קיבלנו מנדט ברור, כל עוד שראש הממשלה והממשלה לא הכריזו אחרת, הממשלה הזו מתקיימת וצריכה לפעול להשלים את ימיה. למה שאני אפיל אותה? בתנאים האלה בוודאי שלא. הממשלה לא שינתה את דרכה ולא את פניה ולא את מחויבויותיה כלפי קהל בוחריה, למה להפיל? מתוך אופורטוניזם? הבוחרים מצפים מאיתנו ליציבות, מנהיגות ואחריות, ככה אנחנו פועלים וככה בעזרת ה' נמשיך לפעול".

לסיום מתייחס ח"כ רביבו לסוגיית הכנסת הפועלים הפלסטינים לישראל וטוען: "הפתרון חייב להתחיל לפי גישתי רק על ידי כך שממשלת ישראל תכריז מהי המדיניות המעודכנת לכניסת פלסטינים לעבוד בתוך גבולות ישראל. הממשלה צריכה להחליט. אם לא ייכנסו, המעסיקים ייערכו בהתאם, אם כן ייכנסו צריך להבין באיזה תנאים, באיזה מנעד ובאיזה היקף. אני הגשתי נייר עמדה ברור, גיבשתי את עמדתי בצורה ברורה ועדיין לא מתכוון להתערב בהחלטות הממשלה. תפקידי כמחוקק הוא לחוקק ולפקח אחר עבודות הממשלה, אבל לא להחליף אותה ולא למלא את מקומה. הממשלה צריכה להחליט ורק לאחר מכן נדע לבשר בשורה לכלל המעסיקים ולמשק".