בראיון לעיתון 'אלראי אלעאם' הכוויתי יאסר עבד-רבו, האחראי על ההסברה ברש"פ, ומהעומדים מאחורי המו"מ להסכמות ז'נבה, חושף כי על פי ההסכם המתגבש אזור צומת לטרון מתוכנן לעבור לשליטת הרש"פ. לטענתו, בהסכם ז'נבה לא ויתרו הפלשתינים על "אצבע לטרון" ועל שלושת הכפרים יאלו, עימוואס ובית נובא, באזור צומת לטרון, כולל קטע מכביש ירושלים-תל אביב ו"פארק קנדה" כיום.
עבד רבו הדגיש כי כל המפות אשר פורסמו בעיתונות הישראלית אינן מדויקות. "בידינו המפה הרשמית החתומה, [ועל-פיה] כפרים אלה ואזור לטרון יעברו לריבונות פלשתינית מלאה", טען עבד-רבו.
יצוין כי בשטח שלטענת עבד רבו יימסר לרש"פ נמצאים גם אתר ההנצחה לחיל השריון, והאנדרטה שבו.
יוזמי המיזם המכונה 'הבנות ז'נבה' יוסי ביילין, חברי הכנסת חיים אורון, עמרם מצנע, יולי תמיר, הסופר א.ב. יהושע ונוספים התכנסו אתמול בבית ציוני אמריקה בתל אביב. בתום הפגישה הם החליטו שלפני הטקס בז'נבה, המתוכנן להתקיים ב-12 בנובמבר, יועבר מסמך ההבנות בשלמותו לכל בית בישראל.
כזכור, שוויץ הייתה בסוד הכנת ההסכם ואף מימנה את הפעילויות הקשורות בו. אתמול אמר גורם שוויצרי שהיה מעורב בגיבוש התכניות לעיתון בציריך כי נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ימי קרטר תומך אף הוא בהסכם ג'נבה. לדבריו, "מרכז קרטר לשלום" אף שלח נציג לדיונים שנערכו בירדן בשבוע שעבר. ממשלת שוויץ מבקשת תמיכה של אישים בינלאומיים בהסכם, ובהם מזכ"ל האו"ם קופי אנאן, הממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי, חוויאר סולנה והנשיא האמריקני לשעבר ביל קלינטון.
הפרופסור למשפטים שמעון שטרית, איש מפלגת העבודה, ומי שכיהן בזמנו כשר בממשלתו של יצחק רבין, אומר בראיון לתכנית 'בוקר בשבע' עם עמנואל שילה בערוץ 7, כי פנה אל היועץ המשפטי לממשלה בבקשה כי יקבע הנחיות שיסדירו את הטיפול במי שמנהל מו"מ בלא שהוסמך לכך. המגעים בין יוסי ביילין וחבריו לבין הרש"פ בעייתיים, אומר שטרית. לדבריו, גם אם אין חוק מפורש המסייג את האפשרות כי אנשים פרטיים ללא סמכות ינהלו מו"מ מדיני, על היועץ המשפטי להידרש לכך ולקבוע את ההנחיות לסייגים. בעבר, מוסיף שטרית, בנושאים שבהם לא היה חוק נדרשו היועצים המשפטיים לסוגיה וקבעו עקרונות שמסייגים פעולות שלטוניות בידי גופים פרטיים או בידי אנשים שאינם מוסמכים לכך. לדוגמה ההימנעות ממינויים פוליטיים החלה מהנחייה שנתן היועץ המשפטי ובהמשך נוצרה חקיקה בעניין. עתה, הוא מוסיף, כשמנהלי המו"מ עושים מעשים הפוגעים בתקינות המשטר הדמוקרטי ובסדרי השלטון התקינים, בניהול עניינים שראויים להתבצע בידי ממשלה ולא בידי מי שאינו מוסמך לכך, נוצר מצב של אי בהירות, והיועץ המשפטי צריך לקבוע הנחיות בנושא.
שטרית מציין כי נושאים רבים במדינת ישראל לא הוסדרו בחקיקת הכנסת. לדבריו, כל המשפט המנהלי של מדינת ישראל התפתח מפסיקות בתי משפט וגם מהחלטות היועץ המשפטי, למשל עקרון הסבירות, איסור של רשות לפעול למטרות זרות משיקולים זרים. כל מערכת של כללי הצדק הטבעי, זכות השימוע, איסור משוא פנים והאיסור לקיים מצב של ניגוד עניינים. אלו ועוד לא נקבעו בחוקים אלא התפתחו התפתחות משפטית מקביעותיהם של היועצים משפטיים או מפסיקות של בתי המשפט. גם אם אין חוק מפורש בספר החוקים שמסייג אין זה אומר שלא צריכה להיות נורמה משפטית ולפיה אסור לפגוע בתקינות של המשטר הדמוקרטי.
בארצות הברית, מציין שטרית, קיים "חוק לוגן", הקובע כי רק הרשות המבצעת והמוסמכת לכך רשאית לנהל מגעים עם מדינות זרות. אזרח, חשוב ככל שיהיה, אינו יכול לנהל מו"מ. נציגים של הקונגרס האמריקני או אזרח פרטי אינם יכולים לעסוק בדיפלומטיה.
שטרית מוסיף כי העובדה שתהליך מסוים של מו"מ ממומן בידי מדינות זרות כשוויץ, מחמיר את המצב ויוצר ניגוד עניינים. הסכמים אלו מציבים רף שפוגע ביכולתה של ממשלה לנהל מו"מ, הוא מוסיף.
סוגיה בעייתית נוספת שעליה מצביע שטרית היא העובדה שקצינים אחדים פעלו במסגרת "מנהלת השלום" של ישראל והצטרפו מיד לצוות הפרטי של אלו שניהלו את התהליך, תוך כדי שימוש במידע שהגיע לידיהם במסגרת תפקידם. לא יכול להיות, הוא מציין, שאנשי מקצוע צבאיים או מדיניים יפעלו ביום א' במסגרת תפקידם וביום ב' יפעלו בצוות פרטי של עמותה הפועלת ללא סמכות ותוך כדי שימוש בידע שהגיע לידיהם במסגרת תפקידם.
שטרית ציין כי בשבוע שעבר פנה בדברים אלו בכתב ליועץ המשפטי לממשלה וכי הוא ממתין לתשובתו. (ש.ל.)
עבד רבו הדגיש כי כל המפות אשר פורסמו בעיתונות הישראלית אינן מדויקות. "בידינו המפה הרשמית החתומה, [ועל-פיה] כפרים אלה ואזור לטרון יעברו לריבונות פלשתינית מלאה", טען עבד-רבו.
יצוין כי בשטח שלטענת עבד רבו יימסר לרש"פ נמצאים גם אתר ההנצחה לחיל השריון, והאנדרטה שבו.
יוזמי המיזם המכונה 'הבנות ז'נבה' יוסי ביילין, חברי הכנסת חיים אורון, עמרם מצנע, יולי תמיר, הסופר א.ב. יהושע ונוספים התכנסו אתמול בבית ציוני אמריקה בתל אביב. בתום הפגישה הם החליטו שלפני הטקס בז'נבה, המתוכנן להתקיים ב-12 בנובמבר, יועבר מסמך ההבנות בשלמותו לכל בית בישראל.
כזכור, שוויץ הייתה בסוד הכנת ההסכם ואף מימנה את הפעילויות הקשורות בו. אתמול אמר גורם שוויצרי שהיה מעורב בגיבוש התכניות לעיתון בציריך כי נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ימי קרטר תומך אף הוא בהסכם ג'נבה. לדבריו, "מרכז קרטר לשלום" אף שלח נציג לדיונים שנערכו בירדן בשבוע שעבר. ממשלת שוויץ מבקשת תמיכה של אישים בינלאומיים בהסכם, ובהם מזכ"ל האו"ם קופי אנאן, הממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי, חוויאר סולנה והנשיא האמריקני לשעבר ביל קלינטון.
הפרופסור למשפטים שמעון שטרית, איש מפלגת העבודה, ומי שכיהן בזמנו כשר בממשלתו של יצחק רבין, אומר בראיון לתכנית 'בוקר בשבע' עם עמנואל שילה בערוץ 7, כי פנה אל היועץ המשפטי לממשלה בבקשה כי יקבע הנחיות שיסדירו את הטיפול במי שמנהל מו"מ בלא שהוסמך לכך. המגעים בין יוסי ביילין וחבריו לבין הרש"פ בעייתיים, אומר שטרית. לדבריו, גם אם אין חוק מפורש המסייג את האפשרות כי אנשים פרטיים ללא סמכות ינהלו מו"מ מדיני, על היועץ המשפטי להידרש לכך ולקבוע את ההנחיות לסייגים. בעבר, מוסיף שטרית, בנושאים שבהם לא היה חוק נדרשו היועצים המשפטיים לסוגיה וקבעו עקרונות שמסייגים פעולות שלטוניות בידי גופים פרטיים או בידי אנשים שאינם מוסמכים לכך. לדוגמה ההימנעות ממינויים פוליטיים החלה מהנחייה שנתן היועץ המשפטי ובהמשך נוצרה חקיקה בעניין. עתה, הוא מוסיף, כשמנהלי המו"מ עושים מעשים הפוגעים בתקינות המשטר הדמוקרטי ובסדרי השלטון התקינים, בניהול עניינים שראויים להתבצע בידי ממשלה ולא בידי מי שאינו מוסמך לכך, נוצר מצב של אי בהירות, והיועץ המשפטי צריך לקבוע הנחיות בנושא.
שטרית מציין כי נושאים רבים במדינת ישראל לא הוסדרו בחקיקת הכנסת. לדבריו, כל המשפט המנהלי של מדינת ישראל התפתח מפסיקות בתי משפט וגם מהחלטות היועץ המשפטי, למשל עקרון הסבירות, איסור של רשות לפעול למטרות זרות משיקולים זרים. כל מערכת של כללי הצדק הטבעי, זכות השימוע, איסור משוא פנים והאיסור לקיים מצב של ניגוד עניינים. אלו ועוד לא נקבעו בחוקים אלא התפתחו התפתחות משפטית מקביעותיהם של היועצים משפטיים או מפסיקות של בתי המשפט. גם אם אין חוק מפורש בספר החוקים שמסייג אין זה אומר שלא צריכה להיות נורמה משפטית ולפיה אסור לפגוע בתקינות של המשטר הדמוקרטי.
בארצות הברית, מציין שטרית, קיים "חוק לוגן", הקובע כי רק הרשות המבצעת והמוסמכת לכך רשאית לנהל מגעים עם מדינות זרות. אזרח, חשוב ככל שיהיה, אינו יכול לנהל מו"מ. נציגים של הקונגרס האמריקני או אזרח פרטי אינם יכולים לעסוק בדיפלומטיה.
שטרית מוסיף כי העובדה שתהליך מסוים של מו"מ ממומן בידי מדינות זרות כשוויץ, מחמיר את המצב ויוצר ניגוד עניינים. הסכמים אלו מציבים רף שפוגע ביכולתה של ממשלה לנהל מו"מ, הוא מוסיף.
סוגיה בעייתית נוספת שעליה מצביע שטרית היא העובדה שקצינים אחדים פעלו במסגרת "מנהלת השלום" של ישראל והצטרפו מיד לצוות הפרטי של אלו שניהלו את התהליך, תוך כדי שימוש במידע שהגיע לידיהם במסגרת תפקידם. לא יכול להיות, הוא מציין, שאנשי מקצוע צבאיים או מדיניים יפעלו ביום א' במסגרת תפקידם וביום ב' יפעלו בצוות פרטי של עמותה הפועלת ללא סמכות ותוך כדי שימוש בידע שהגיע לידיהם במסגרת תפקידם.
שטרית ציין כי בשבוע שעבר פנה בדברים אלו בכתב ליועץ המשפטי לממשלה וכי הוא ממתין לתשובתו. (ש.ל.)