בראיון לערוץ 7 מתייחס חבר הכנסת חנוך מילביצקי (ליכוד) להחלטת חברת הדירוג מודי'ס להוריד את דירוג האשראי של ישראל במדרגה אחת.
האם מדובר בכישלון של הממשלה או שמא מדובר בתוצאה של המלחמה? מילביצקי סבור שאכן מדובר במחיר כלכלי יקר שישראל משלמת על המלחמה לצד המחיר הכבד יותר שישראל משלמת בחיי בניה ובנותיה של המדינה.
המלחמה, הוא אומר צפויה לעלות 255 מיליארד שקלים עד סוף שנת 2025, כארבעים אחוזים מתקציב השנתי של ישראל בעוד "ברקע יש את העננה של המערכה הצבאית שצפויה בצפון. בגלל המלחמה יש אזורים שלמים שלא עובדים, ברור לחלוטין שתהיה הורדת דירוג". לטעמו הניסיון לטעון שמדובר בכישלון של הממשלה אינו אלא ספין ושטויות, כהגדרתו. "מי שקצת חי את העולם הכלכלי לא יכול להגיד דבר כזה באמונה שלמה. מנסים לעשות על זה פוליטיקה".
הוא מציין כי על אף שאנשי חברת הדירוג אינם צופים גורם מדיני מייצב, הם מציינים כי הדירוג לא ימשיך לרדת אם תמשיך ממשלת ישראל לנקוט במדיניות הנוכחית שלה כפי שהיא באה לידי ביטוי בתקציב המתקן של 2024 ובו הפחתת יעד הגירעון ואחריות מוניטארית.
עוד מעיר ומציין כי על אף התחזית לא זועזעה הבורסה בישראל והתנודות הן לא יותר מאחוז אחד. "ישראל היא כלכלה חזקה שתעמוד בזה ותצא מזה. לפי הציפיות נגיע ל-6.6 אחוזי גירעון בזמן שבקורונה היינו מעל 11 אחוז וידענו לצאת ולחזור חזרה. כך גם נדע עכשיו לצאת חזרה".
כל זה, לדבריו, לא פוטר את מקבלי ההחלטות מללמוד את פרטי הדו"ח וסעיפיו ולחשוב על ייצור מנועי צמיחה נוספים, אפשרות לקיצוץ אגרסיבי משמעותי יותר שימנע העלאת מיסים. "בזה יש לנו עבודה, אבל אני משוכנע שכפי שהדו"ח עצמו מציין, הכלכלה הישראלית חזקה והיא יכולה לצאת מזה".
בהתייחס להודעת התגובה של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ולפיה הדו"ח אינו אלא מניפסט פוליטי המביע חוסר אמון בדרכה של ישראל, סבור מילביצקי ששר האוצר שגה בתגובתו שנבעה מהשאיפה לעודד את הרוח בישראל, בעוד בחינה של הדו"ח וסעיפיו מגלה ניתוח גיאופוליטי, גם אם לא מסכימים לתוכנו. לא ניתן להתעלם מחוסר היציבות הקיימת בעקבות המערכה בדרום וההסלמה בצפון לצד האירועים ביהודה ושומרון. "האזור לא יציב והוא לא צפוי להתייצב בזמן הקרוב. אנחנו צפויים להיות במערכה הזו לאורך זמן".
מאחר וכך סבור מילביצקי כי יש לבחון את הדו"ח ללמוד אותו ולהתייחס אליו עניינית ובכך נראה לעולם שאנחנו מבינים ופועלים בהתאם ולא מתבצרים.
באשר לתיקון חוק הגיוס מסביר חבר הכנסת מילביצקי את כוונת החוק על רקע המציאות הביטחונית שמחייבת התגייסות של כלל הציבור בישראל לטובת הנשיאה בנטל ולשם כך דרוש מתווה כולל ומוסכם שבו ניתן יהיה לכלול גם את החרדים וגם את הערבים בתרומה למדינה, גם אם לא בדרך של גיוס. המדיניות שבה ציבור שלם אינו נרתם לטובת הכלל רק משום שהוא הציבור הזה לא תוכל להימשך, אומר מילביצקי המדגיש את חשיבות ביצוע המהלך החוקתי בהסכמה בלבד.
להערכתו החוק לא יעלה כהסדר קבע אלא כמענה לצרכים מיידיים של המלחמה. במקביל הוא מצפה לישיבה משותפת סביב השולחן עם כלל הציבורים והמגזרים על מנת לבחון את הדרך המוסכמת לתרומה למדינה בשעתה זו, כפי שהדבר קורה בשאר המגזרים.
ואולי לא תהיה הסכמה? אולי ישנו ציבור שלא מעוניין להיות חלק מהאירוע המדינתי הכולל? מילביצקי לא סבור שזה המצב. לדבריו מהתרשמותו משיחות שהוא מקיים עם חברי הכנסת החרדים ניכר שיש בהם הבנה מאז השבעה באוקטובר שמה שהיה לא יוכל להימשך עוד וקיים כעת רצון אמיתי לפתור את הנושא באופן משמעותי ועמוק שיצריך דיון מעמיק ורציני.