הכותרות בימים האחרונים סביב הפסקת מימון אונר"א מעלות שוב את מרכזיותו של הארגון בהמשכיות הסכסוך ארוך השנים בין ישראל לפלסטינים.
קצת רקע: נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) היא גוף מרכזי של האו"ם שהוקם כדי לעזור לפליטים בכל רחבי העולם. במקביל אליו, הוקם אונר"א אשר מטרתו היא אחת - לדאוג באופן מובחן לתושבים הערבים אשר היו בארץ ישראל בזמן מלחמת העצמאות וברחו מכאן בהוראת ההנהגה הערבית ואיבדו את בתיהם בזמן המלחמה.
אך למעשה, ההגדרה של "פליט" לפי שני הארגונים שונה לחלוטין. בעוד שנציבות האו"ם לפליטים (UNHCR) מעניקה מעמד פליט למי שנאלץ להימלט ממדינת אזרחותו, על פי האמנה של אונר"א פליטים הם גם צאצאיהם של מי שנימלט. באונר"א פליטים מוגדרים כמי ש"מקום מגוריהם הרגיל, מיוני 1946 עד מאי 1948, היה פלסטין, ואשר איבדו הן את בתיהם והן את מקור מחייתם כתוצאה מן הסכסוך הישראלי-ערבי ב-1948". להגדרה זו נכנסו בעת הקמת הארגון כ-320,000 איש.
אלא שלפי הקריטריונים שבהם מגדירה אונר"א את אותם ערבים שיצאו מבתיהם במלחמת העצמאות, הסיפור לא נגמר כאן. הצאצאים של אותם "פליטים" זוכים גם הם למעמד "פליט" בעצמם על אף שמעולם לא נפלטו משום מקום. בשל כך, בכל שנה מספרם עולה ועולה עד שכיום המספר הרשמי של "פליטים" להם אחראי אונר"א עומד על קרוב ל-6 מיליון איש ב-59 מחנות הנמצאים בסוריה, בלבנון, בירדן, ביהודה ושומרון וברצועת עזה. שימור מעמד הפליט גם עבור תינוקות שזה עתה נולדו גורם, בפשטות, לכך שהבעיה לא תיפטר לעולם.
בעוד שפליטים ממדינות אחרות שנמצאות במצב מלחמה מועברים למדינות אחרות שם הם מיושבים מחדש וחיים את חייהם, אונר"א לא דואגת לאותם אנשים אלא לשימור והעמקת הנרטיב השקרי שלהם. לצורך העניין, בנציבות האו"ם לפליטים עובדים 6,400 איש שבשבעים השנים האחרונות מיישבים מחדש כמיליון וחצי פליטים ברחבי העולם מדי שנה, בעוד שלאונר"א יש יותר מ-30,000 עובדים שעסוקים כבר 76 שנה בלהנציח את מעמדם של אותם 320,000 ערביי 1948 ובני בניהם, ולא יישבו אפילו לא פליט אחד.
מעבר לחוסר בשיקום ערביי 48', ישנם היבטים נוספים בהם מעורב אונר"א שלא לצורך: החינוך שמעניקה אונר”א שמשמר את ההסתה נגד ישראל, השימוש במתקני הארגון לפעילות עוינת כפי שראינו במלחמה האחרונה ועוד הרבה לפניה, מעורבותם של רבים מעובדי הארגון בטבח ב-7 באוקטובר והתבטאויות בעלות אופי פוליטי ואנטי-ישראלי של בכירי הארגון באורח קבע.
העובדות הן מאוד ברורות: אונר"א הוקמה ב-1948 לתקופה של 2-3 שנים לפתרון בעיית הפליטים הערביים. השנה יחגוג הארגון 76 שנים לפעילותו ואלה הן התוצאות: אף פליט לא יושב, אך מיליארדי דולרים הצטברו בקרן הפנסיה של עובדי הארגון.
המדינות אשר מתכוונות להפסיק את המימון של הארגון הנורא הזה, ובראשן ארצות הברית, גרמניה, ובריטניה, עושות את הדבר הנכון. במקום לקדם את מצבם של הפלסטינים, אונר"א משמר עוד ועוד את מעמדם כפליטים, מונע את הרצון שלהם להתפתח ולהתקדם ופוגע בראש ובראשונה בהם. סגירה של הארגון הזה תהיה חריץ קטן של אור בתוך המצב האפל שאנחנו נמצאים בו היום.