דודו סעדה מארח את עטרה זיסק אחותו של סרן במיל' נריה זיסק הי"ד, מפל"ג שריון בגדוד 52 עוצבת 'עקבות הברזל' (401). נפל בקרב בצפון רצועת עזה, בן 24 בנופלו.
נריה היה השלישי מבין שמונת ילדי זיסק ממשואות יצחק. "ילד מתוק, שובב ומצחיק, היו לו קשיים לא מעטים והתגבר על כולם. עם כל אח היה לו קשר מיוחד משלו. למד בישיבה התיכונית בבאר גנים, המשיך למכינה בעלי. לאחר שנה וחצי התגייס לשריון, יצא לקורס קצינים. השתחרר בפסח האחרון ואז נסע לטיול בדרום אמריקה. כששמע שפרצה מלחמה ומבלי שקיבל צו 8 - הוא ארז את עצמו וניסה לחזור לארץ, להצטרף ללחימה. הגיע לשדה התעופה וראה שאין מקום במטוס ואיכשהו מצליח לשכנע את הטייס לתת לו לשבת לידו בתא הטייס. על כיסא מתקפל ולא נוח ישב מקופל שעות ארוכות, במהלך כל הטיסה - בדרך הביתה. הטייס בא אלינו הביתה לניחום אבלים בשבעה ואמר לנו: "יש משהו בדמות של נריה שאי אפשר לשכוח אותו".
"שבועיים לפני שנהרג היה לי יומולדת ונפגשנו כל האחים, חגגנו יחד בסופ"ש, והוא וחזר ללחימה בעזה. הצוות שלו היה בתוך שכונת רימאל במרכז רצועת עזה, והם קיבלו מידע מודיעיני כנראה על חטופים. הם מתחילים להתקדם עם הטנק ורואים שיש חוטי חשמל חשופים והטנק לא יכול לעבור שם. המ"מ רוצה לרדת להזיז אותם אבל נריה מזדרז לרדת לפניו, ונפגע מצלף בירי מדויק ונהרג במקום. קציני הנפגעים שהגיעו אלינו הביתה להודיע הם כמו מלאכים, רגישים, אנושיים. לפי הפרוטוקול היו אמורים לסיים איתנו את הקשר בתום השבעה, אבל אנחנו שומרים איתם על קשר. לפני חודש הם באו להביא לאחי מתנה ליומולדת, והוזמנו גם לחתונה שלנו השבוע.
השבוע האח הבכור דביר התחתן: "היתה התלבטות האם כדאי לדחות את החתונה. אבל נריה תמיד יחסר לנו, הזמן לא ישנה, וגם - אנחנו בוחרים בחיים. היתה חתונה עוצמתית ושמחה, עם דמעות בעיניים. הכנו טלית עם פסוק עם האותיות נ' וה' במטרה ותקווה שתלווה אותנו בעוד שמחות משפחתיות. חברה הכינה לנו בהפתעה בר מתוקים - 'פינת השמחה של נריה'. אנחנו בתהליך של כתיבת ספר תורה לזכרו, ועיקר ההנצחה של נריה תהיה בדברים הקטנים היומיומיים, הקמנו פרויקט 'אור לשבת' - לשים לב למי שזקוק ליחס סביבנו. להביא פרחים ועוגה למישהו שזקוק לזה. לבחור בדברים הקטנים והפשוטים שעושים שמח על הלב".
יהי זכרו ברוך