היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין החליט באופן רשמי שלא להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק וחבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג בפרשת העמותות, מחוסר ראיות מספיקות. כמו כן ייגנז כתב האישום נגד דורון כהן, גיסו של ברק, שניהל את בניית תשתית העמותות לקראת בחירות 99'.
לעומת זאת החליט היועץ רובינשטיין לפרסם כתב אישום נגד טל זילברשטיין וגד סולימני שניהלו את קמפיין הבחירות של ברק במערכת הבחירות המדוברת.
נזכיר כי בתום חקירתה המליצה משטרת ישראל להביא את ברק, הרצוג וכהן לדין. בימים אלה מנהל טל זילברשטיין יחד עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר שמעון שבס, חברה לניהול קמפיינים לבחירות. כמו כן מייעץ כיום זילברשטיין לקמפיין לראשות עיריית אילת של רפי פוסמן.
פרשת העמותות עלתה לכותרות לאחר תלונה של ח"כ מיכאל איתן מהליכוד. בעקבות התלונה החליט היועץ המשפטי לממשלה להורות למשטרה לחקור את הפרשה הנוגעת לאופן גיוס הכספים במפלגת 'ישראל אחת' בבחירות 1999.
במוקד החקירה היו עמותות שהוקמו למטרות חינוך וחברה. מחקירת המשטרה עלה חשד כי לקראת הבחירות פעלו כל העמותות בניגוד למטרותיהן המוצהרות, והתמקדו בפעילות למען בחירתו של אהוד ברק לתפקיד ראש הממשלה. חלק מהעמותות הוקמו סמוך למועד הבחירות ופעלו תקופה קצרה. עמותות אחרות היו ותיקות יותר.
החשד היה שפעילות זו של העמותות מנוגדת לחוק מימון מפלגות. את העמותות מימנו תרומות מגורמים פרטיים ומקרנות מחו"ל והן ניהלו ומימנו חלקים מהקמפיין למען בחירתו של ברק.
בשלב מסוים זומן לחקירה במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה מזכיר הממשלה דאז, יצחק הרצוג. הרצוג נחקר בחשד שגייס מיליוני שקלים למפלגת 'ישראל אחת' באמצעות אותן עמותות. הרצוג שמר בחקירה על זכות השתיקה.
טענתו הייתה שבמהלך מערכת הבחירות של שנת 1996 ניהל בנימין נתניהו קמפיין תחת הכותרת "נתניהו טוב ליהודים". קמפיין זה מומן על ידי מיליונר אוסטרלי - יוסף גוטניק. בזמנו הוגשה ליועץ המשפטי לממשלה תלונה אודות מקור המימון אך הוא קבע כי לא מדובר בעבירה על חוק מימון מפלגות. בחקירתו טען הרצוג כי קביעה זו של היועץ עדיין בתוקף ולכן סרב לענות על שאלת החוקרים.
טענה נוספת של הרצוג הייתה שחוק מימון מפלגות לא חל בשנת 1999 על מערכת הבחירות של מועמד לראשות הממשלה, ולכן לא בוצעה כל עבירה ואין מקום לפתוח בחקירה. החלת חוק מימון מפלגות גם על מערכת בחירות לראשות הממשלה נקבעה רק מאוחר יותר.
באפריל 2000 זומן ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, לחקירה באזהרה. ברק נחקר בחשד לביצוע עבירות על חוק מימון מפלגות בחשד לרישום כוזב במסמכי תאגיד. חקירתו נמשכת מספר שעות ובמהלך החקירה שיתף ברק פעולה עם חוקריו והשיב לכל השאלות. כבר אז נמסר מלשכתו של ברק כי הוא כפר בכל החשדות שיוחסו לו.
ביוני 2002 שלח ברק מכתב לרובינשטיין ולפרקליטת המדינה עדנה ארבל בו הודיע שהוא "נושא באחריות הציבורית הכוללת" למערכת הבחירות ולתוצאותיה.
עם סיום החקירה המליצה המשטרה לפרקליטות להגיש כתבי אישום נגד ארבעה מעוזריו של ברק: יצחק הרצוג, טל זילברשטיין, עו"ד דורון כהן וח"כ לשעבר ויצמן שירי, בחשד לעבירות על חוק מימון מפלגות. במקביל המליצה המשטרה לא להגיש כתב אישום נגד ברק עצמו ולסגור את התיק נגדו "מחוסר ראיות".
סגן שרת החינוך, צבי הנדל אמר לאחר הפרסום כי "ריח רע עולה מהחלטתם של היועץ המשפטי והפרקליטות לסגור את תיקי החקירה בפרשת עמותות ברק ובפרשת גלאון. לצערי, החלטה זו תביא להעמקת חוסר האמון של הציבור במערכת' החוק הישראלית, שמצטיירת יותר ויותר כנגועה באינטרסים וב'שמור לי ואשמור לך'.
(פ.ק.)
לעומת זאת החליט היועץ רובינשטיין לפרסם כתב אישום נגד טל זילברשטיין וגד סולימני שניהלו את קמפיין הבחירות של ברק במערכת הבחירות המדוברת.
נזכיר כי בתום חקירתה המליצה משטרת ישראל להביא את ברק, הרצוג וכהן לדין. בימים אלה מנהל טל זילברשטיין יחד עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר שמעון שבס, חברה לניהול קמפיינים לבחירות. כמו כן מייעץ כיום זילברשטיין לקמפיין לראשות עיריית אילת של רפי פוסמן.
פרשת העמותות עלתה לכותרות לאחר תלונה של ח"כ מיכאל איתן מהליכוד. בעקבות התלונה החליט היועץ המשפטי לממשלה להורות למשטרה לחקור את הפרשה הנוגעת לאופן גיוס הכספים במפלגת 'ישראל אחת' בבחירות 1999.
במוקד החקירה היו עמותות שהוקמו למטרות חינוך וחברה. מחקירת המשטרה עלה חשד כי לקראת הבחירות פעלו כל העמותות בניגוד למטרותיהן המוצהרות, והתמקדו בפעילות למען בחירתו של אהוד ברק לתפקיד ראש הממשלה. חלק מהעמותות הוקמו סמוך למועד הבחירות ופעלו תקופה קצרה. עמותות אחרות היו ותיקות יותר.
החשד היה שפעילות זו של העמותות מנוגדת לחוק מימון מפלגות. את העמותות מימנו תרומות מגורמים פרטיים ומקרנות מחו"ל והן ניהלו ומימנו חלקים מהקמפיין למען בחירתו של ברק.
בשלב מסוים זומן לחקירה במשרדי היחידה הארצית לחקירות הונאה מזכיר הממשלה דאז, יצחק הרצוג. הרצוג נחקר בחשד שגייס מיליוני שקלים למפלגת 'ישראל אחת' באמצעות אותן עמותות. הרצוג שמר בחקירה על זכות השתיקה.
טענתו הייתה שבמהלך מערכת הבחירות של שנת 1996 ניהל בנימין נתניהו קמפיין תחת הכותרת "נתניהו טוב ליהודים". קמפיין זה מומן על ידי מיליונר אוסטרלי - יוסף גוטניק. בזמנו הוגשה ליועץ המשפטי לממשלה תלונה אודות מקור המימון אך הוא קבע כי לא מדובר בעבירה על חוק מימון מפלגות. בחקירתו טען הרצוג כי קביעה זו של היועץ עדיין בתוקף ולכן סרב לענות על שאלת החוקרים.
טענה נוספת של הרצוג הייתה שחוק מימון מפלגות לא חל בשנת 1999 על מערכת הבחירות של מועמד לראשות הממשלה, ולכן לא בוצעה כל עבירה ואין מקום לפתוח בחקירה. החלת חוק מימון מפלגות גם על מערכת בחירות לראשות הממשלה נקבעה רק מאוחר יותר.
באפריל 2000 זומן ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, לחקירה באזהרה. ברק נחקר בחשד לביצוע עבירות על חוק מימון מפלגות בחשד לרישום כוזב במסמכי תאגיד. חקירתו נמשכת מספר שעות ובמהלך החקירה שיתף ברק פעולה עם חוקריו והשיב לכל השאלות. כבר אז נמסר מלשכתו של ברק כי הוא כפר בכל החשדות שיוחסו לו.
ביוני 2002 שלח ברק מכתב לרובינשטיין ולפרקליטת המדינה עדנה ארבל בו הודיע שהוא "נושא באחריות הציבורית הכוללת" למערכת הבחירות ולתוצאותיה.
עם סיום החקירה המליצה המשטרה לפרקליטות להגיש כתבי אישום נגד ארבעה מעוזריו של ברק: יצחק הרצוג, טל זילברשטיין, עו"ד דורון כהן וח"כ לשעבר ויצמן שירי, בחשד לעבירות על חוק מימון מפלגות. במקביל המליצה המשטרה לא להגיש כתב אישום נגד ברק עצמו ולסגור את התיק נגדו "מחוסר ראיות".
סגן שרת החינוך, צבי הנדל אמר לאחר הפרסום כי "ריח רע עולה מהחלטתם של היועץ המשפטי והפרקליטות לסגור את תיקי החקירה בפרשת עמותות ברק ובפרשת גלאון. לצערי, החלטה זו תביא להעמקת חוסר האמון של הציבור במערכת' החוק הישראלית, שמצטיירת יותר ויותר כנגועה באינטרסים וב'שמור לי ואשמור לך'.
(פ.ק.)