קצת נתונים משמחים בימים אלו: מחזור הגיוס הקרוב, ניסן תשפ"ד (מרץ 24 למניינם), הולך להיות מחזור גיוס הביניש"ים הגדול בהיסטוריה של מדינת ישראל.
כ-1,000 לוחמים מישיבות ההסדר; 300 תומכי לחימה; עוד כ300 מישיבות הגבוהות הציונות; ומאות נוספים ממכינות קדם צבאיות דתיות.
החיילים הנפלאים הללו – שעומדים לצערנו גם בראש הנופלים – הם זן חדש של לוחמים שעם ישראל לא ראה מזה אלפיים שנה (למעשה כבר לא כל כך חדש, זרוע היבשה של צה"ל כבר מזמן בעלת פרופיל דתי, מסורתי ופריפריה).
הנה סיפור קטן ומאלף מהחודש האחרון: בישיבת ההסדר מעלה אדומים התכנסו תלמידים שחזרו מלחימה בעזה לשיחת סיכום. הר"מ שלהם ביקש שכל אחד יבחר פסוק או אמרת חז"ל שמשקפת את תחושתו. אחד מהם בחר את המשפט "אין שמחה כהתרת הספקות" (זבחים צ, א).
לשאלה מדוע בחר זאת, ענה: "במהלך שבועות הלחימה בחאן-יונס היינו בלחימה מתגלגלת של יום ולילה עם הפסקות מידי פעם, ללא תקשורת מבחוץ, והסתפקתי האם אני נמצא בדף הנכון במסגרת הדף היומי? כעת, ששבנו מהלחימה, התברר לי שאכן צדקתי, ואני חש ביתר שאת את דברי חז"ל שאין שמחה כהתרת הספקות".
הבנתם? אלו הלוחמים שלנו! וזו סיבה אחת – מיני אלפי סיבות נוספות – שאנחנו ננצח!