באו נציגי החרדים לפני הקדוש ברוך הוא ואמרו: מפני מה אתה רוצה לתת תורה לכיפות הסרוגות? הם ארציים מדי! אנחנו נשתקע בבית המדרש ונעסוק בתורה. רק אנחנו ראויים לקבל את התורה! אמר הקדוש ברוך הוא למשה: השב להם.
פתח פיו משה ושאל: כתוב בתורה ונטעתם כל עץ מאכל. הרוצים אתם לטעת עצים? אמרו לו: אחרים יטעו ואנחנו נשב בבית המדרש ונעסוק בתורה. אמר להם משה: כשם שמצווה לשבות בשבת, כך מצווה לעבוד בששת ימי המעשה. אם אינכם רוצים לטעת עצים, מצוות עורלה, נטע רבעי ושאר מצוות התלויות בארץ אינן מיועדות לכם.
המשיך משה והקשה: התורה מצווה לצאת למלחמת מצווה. התצאו חלוצים לפני המחנה? אמרו לו: אחרים יזכו במצווה. תלמידינו ישבו בבית המדרש וכך יגנו על כל הלוחמים. אמר להם משה: למלחמת מצווה יוצא חתן מחדרו וכלה מחופתה. אם כן, התורה איננה מיועדת לכם, כי היא מלאה במצוות מעשיות!
במסכת אבות כתוב "נמנו וגמרו: גדול תלמוד שמביא לידי מעשה". לימוד התורה חשוב יותר מהמעשה, כי הוא מביא לידי מעשה. אבל כאשר לימוד התורה גורם לאי-עשייה, הלימוד עצמו הופך לפגום.
גדולי רבני החרדים בדורות קודמים עודדו פעילות מעשית במגוון תחומים. הציבור החרדי לקח חלק פעיל במלחמת השחרור וגם כיום החרדים שותפים לעשייה במגוון תחומים.
התנגדות הנציגים הפוליטיים של החרדים כיום לגיוס החרדים לצבא היא החידוש (האסור מן התורה). עליכם, הפוליטיקאים החרדים ומנהיגי הציבור החרדי להוביל את המהלך לגיוס החרדים לצבא, על מנת שהציבור החרדי יהיה שותף מלא בהגנת ישראל מיד צר.
תהליך זה יאפשר לציבור החרדי להתחבר לעם ישראל, למצות את יכולותיו ולהשפיע מרוב טובו.
הכותב חבר בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי