המחבלת אחלאם תמימי אמרה בבית המשפט, שאינה מצטערת על מעשיה: "החיוך שנמצא על פניי, לא יימחק. 15 הרוגים זה מספר קטן יחסית לעומת המספרים הגדולים שהלכו בגללכם. אני הולכת לצפות על כולכם, כשאתם תהיו בגיהנום, בעזרת אללה".

מכתב האישום עולה כי המחבלת שהיתה סטודנטית באוניברסיטת ביר זית, הכירה במהלך לימודיה מחבל שלמד אף הוא באוניברסיטה בשם מוחמד דגלאס, והיה חבר בארגון המחבלים המכונה 'גדודי עז א-דין אל קאסם' של החמאס.

תמימי התגייסה לשורות ארגון המחבלים ושיתפה פעולה עם דגלאס בביצוע פיגועים. ביולי 2001 הניחה מטען חבלה בתוך פחית בסופרמרקט ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, אולם המטען שהתפוצץ לא גרם לנפגעים.

לדברי התובע, בעקבות כשלון הפעולה, הביעההמחבלת תמימי את אכזבתה בפני המחבל דגלאס, ואמרה לו כי מעתה יבדקו את כל המטענים מראש כדי לוודא את יעילותם.

חודש אחר כך, ב-9 באוגוסט 2001 הסיעה המחבלת את המחבל המתאבד, עז א-דין מצרי, למרכז ירושלים והנחתה אותו לבצע פיגוע במקום הומה אדם. אל מצרי פוצץ עצמו במסעדת "סבארו", ורצח 15 בני אדם, בהם חמישה בני משפחת סוויסחורדר - שני ההורים ושלושה מילדיהם.

השופטים כתבו בהחלטתם כי "שמחת הנאשמת למשמע התוצאות הקשות של מעשיה היא הוכחה נוספת לירידתה לשפל המדרגה האנושית. מדובר באישה שפעלה בהכרה מלאה, מתוך רצון עז לשפוך דם ישראלים באשר הם. שומה עלינו להרחיק את הנאשמת מחברת בני אדם לצמיתות". השופטים גזרו על המחבלת הנאשמת פה אחד, 15 מאסרי עולם במצטבר, כמספר הנרצחים, והוסיפו לעונש מאסר עולם נוסף, בשל יתר מעשיה.