המן הרשע הטיל את הפור להשמדת היהודים בניסן והפור נפל על אדר שלאחריו. לכאורה מדובר על פרק זמן ארוך מאוד. לכאורה מדובר בחוסר מזל מצידו של המן.
מובא במגילת אסתר שהמן הרשע קודם שרצה לאבד את עם ישראל הוא רצה להומם. העובדה שמדובר בפרק זמן ארוך גרמה להמן הרשע דווקא להרגשה טובה, כיוון שנוסף על הרצון להשמיד את היהודים הוא גם רצה לשבור להם את האמונה. יהודים זקופי קומה מפריעים מאוד לכל סביבותיהם.
גם הנאצים הארורים יש"ו קודם שהרגו בפועל את היהודים ניסו לשבור את רוחם. משהו באמונה הצרופה של היהודים לא נותן לצוררים מנוח. עמלק בגימטרייה ספק. עמלק כל הזמן מנסה להחליש את האמונה היהודית ולטעת בהם ספקות.
תופעה זאת של הרצון לפגוע ביהודים כשרים אינה מיוחדת רק לאומות העולם. גם בין היהודים ישנם כאלו שהאמונה בצדקת הדרך כל כך מפריעה להם והם מנסים כל הזמן לרדד.
אם אצל הנוער הנפלא שלנו אנו רואים כוחות אדירים של אמונה ושל מסירות, הרי שישנם כלי תקשורת שכל הזמן משאירים אותנו בתחושה של ייאוש. לא בכדי שמענו סיפורים שחיילים שחזרו מהחזית התקררו לאחר שפתחו כלי תקשורת. ושמענו אבות שכולים פונים אל הציבור שלא יאזינו לכלי תקשורת.
כמובן, ברוך השם, ישנם יותר ויותר כלי תקשורת שהמגמה שלהם היא לרומם.
המציאות של עמלק שבא לטעת בנו ייאוש צריכה להבהיר לנו שאנו צריכים לאמץ את הגישה ההפוכה. עם ישראל צריך לאמץ גישה שכל הזמן מרוממת שכל הזמן נותנת תקוה. המציאות הזאת של מסירות הנפש העילאית של הנוער הישראלי ומעשה הגבורה הרבים היא כר נרחב להפוך את החברה שלנו לחברה הרבה יותר איכותית.
מציאות של גלות היא מציאות שבהכרח גורמת ליהודים רבים להתבולל ולא להבליט את יהדותם, דבר שגורם להתפוררות החברה היהודית. דווקא גזירת המן היא זאת שגרמה ליהודים להתאחד. ישנו דין מעניין שמקורו בתלמוד הירושלמי שבא להמחיש את אחדות ישראל שבפורים והוא שכל מי שפושט יד, אין בודקים בציציותיו ונותנים לו.
מלחמת שמחת תורה היא זאת שמאחדת את הרוב המוחלט של עם ישראל ומגבירה את הסולידריות בתוך העם מתוך הבנת שותפות הגורל ואף שותפות הייעוד של עם ישראל.
לתקשורת החיובית יש תפקיד מרכזי בעת הזאת והיא להעלות על נס את סיפורי הגבורה, המסירות והערבות ההדדית של עם ישראל בעיקר בחזית, אך גם בעורף.
אולם השאלה המרכזית היא מה עושים עם אלו בתוכנו שבכל זאת מנסים להחליש. ישנה סוגייה מרתקת בתלמוד הירושלמי (סנהדרין י, ב) שעוסקת בדילמה זאת.
בתנ"ך אנו פוגשים דמויות מרכזיות כמו דואג האדומי ואחיתופל שפעלו כנגד דוד המלך, כמובן שאישים אלו היו בטוחים שהם צודקים, אולם ברור לנו שאם דוד המלך מסמל את הטוב, הרי שאנשים אלו הם אלו שפעלו כנגד הטוב. דוד המלך כאשר הוא רואה אנשים שפועלים כנגד הטוב אינו מוצא מוצא אחר מאשר לבקש מהקב"ה שיגרום להם להפסיק להפריע ובמילים אחרות דוד מקלל אותם שימותו בקיצור ימים. עם ישראל אינו מקבל עמדה זאת של דוד ומתלונן לפני הקב"ה על עמדה זאת של דוד.
הקב"ה, לפי הירושלמי, עונה במסר מורכב. אתה דוד צודק שיהודים אלו פועלים כנגד המטרות של עם ישראל, ומצד שני גם אתה עם ישראל צודק במה שאתה אומר שהקללות של דוד אינם במקום. אם כן מה הפתרון. הפתרון הוא לנסות למצוא את נקודות הטוב שבהם (ובלשון הירושלמי – לפלש להם מעשים טובים) כדי שבסופו של דבר הם יוכלו להיות ביחסי רעות עם הכוחות הטובים שפועלים למען האינטרס היהודי, למען תיקון עולם במלכות שדי.