אביחי הולנדר מביא אלינו מסר של חיזוק ותקווה בשיר שהוא מעין פסקול לרגעי החיים הנוכחיים שלנו - 'אור בשיגעון'.
הולנדר, שמלווה פצועים משפחות של חטופים ומשפחות שכולות יום יום מבקש מהשומע להיות לו לאור בתוך כל הבלאגן, לספר על טוב, לתאר את האופק, "אני מכיר את הכאב שלי היטב לא נדבר עליו בינתיים". עכשיו, גורס הולנדר, צריך לדבר טוב, להסתכל על היש, לבחור להיות "רגע אור בשיגעון", לתת חיוך ורוח שיתנו כוח להתמודד עם ההווה האיום.
ביום העצמאות האחרון פקדה את משפחתו של הולנדר טרגדיה נוראית בה איבד את אחיינו בן השנה מעיין דומנוביץ'. כשאחותו שוכבת בסורוקה ובעודו מחפש להבין את מקומו בסיטואציה אליה נקלעו, הוא נחשף במקרה לשיר "טביעה" של המשוררת טלי ורסנו - אייסמן שהפך עבורו למשנה שהלך איתה וניסה לקיימה, במיוחד מאז התחילה המלחמה הנוכחית.
טלי, סא"ל במילואים והאחראית בפיקוד העורף על נושא החוסן וההסברה לילדים ולהורים בתקשורת, כותבת בשירה: "כשאני טובעת, אל תתארו לי את המים.... יש לי רק בקשה אל תחדלו לרגע מלתאר לי איך נראית היבשה".
בשירו החדש הולנדר מתכתב עם השיר של טלי, שבמפגש המרגש ביניהם גילו השניים אחד את סיפורו של השני, ומבקש "תאר לי את האופק בחושך, ספר לי על חופש, על בית, ראש מעל המים עד החוף".