אסי קניאל
אסי קניאלצילום: אריק סולטן

ימים קשים עוברים על ישראל. ולכן לפני כחדש החליטו אנשי מפלגת הציונות הדתית ושותפיהם מש"ס לעשות מעשה ולא לעמוד מנגד.

הם מצאו פתרון למצוקתם האיומה של החטופים, לקשיים הבלתי נסבלים של תושבי הצפון המפונים, למצוקת התקציב וגם לאתגר המבצעי עמו מתמודד צה"ל ברצועת עזה – מינוי מאות רבני שכונות חדשים לתקופה בלתי קצובה ובעלות של עשרות מיליוני שקלים. לרגע קט נדמה היה כי הקואליציה נזכרה בסוגיות זניחות כגון האינטרס הציבורי וסדר העדיפות הלאומי, שכן בעקבות הסערה הציבורית שהתעוררה, היא החליטה להוריד את הדיון מעל סדר היום.

אולם, כעת מתברר כי במלחמה, כמו במלחמה, מדובר היה רק בתרגיל הסחה – זה עתה התבשרנו כי שר הדתות מש"ס מקדם מהלך דומה בדלת האחורית, כתקנות שתאפשרנה לו ליישם חלק גדול מן החוק המקורי, בלא להזדקק להליכי חקיקה.

מדובר בצעד פסול, שתכליתו היחידה היא הגדלת מעגל מקורבי ש"ס הנהנים מן הקופה הציבורית, והקטנת הפיקוח הציבורי עליהם. לפי התקנות, כוחה של הרשות המקומית יקטן באופן משמעותי, מה שיקל על שרי ש"ס להצניח את מקורביהם לתפקיד; החוק יאפשר מינוי רב ראשי שני בכעשרים ערים גדולות, מהלך שיעלה לציבור כעשרה מיליון שקלים בשנה; אם כיום רבנים ממונים לעשר שנים, הרי שלפי התקנות הם יוכלו לכהן, ללא כל פיקוח, עד גיל 70. לקינוח, בכדי לוודא שגם הנשים תקופחנה, הוקטן שיעור המינימום שלהן מתוך חברי הגוף הבוחר.

קשה לבא בטענות לחברי הכנסת של ש"ס, ההולכים לאורו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף. כל עוד הוא וחסידיו נשארים בארץ, שומה עליהם לדאוג לפרנסתם של לומדי תורה, ומה יעשה זאת טוב יותר ממינוי למשרת רב עיר עד גיל 70 על חשבון הציבור?! אולם, כיצד לא יבושו מי שמכנים עצמם אנשי 'הציונות הדתית' ? האם מישהו מהם מאמין שמינוי לצמיתות של רבנים חרדים בערים חילוניות בידי שרי ש"ס, הוא צעד שיקרב את הציבור הישראלי ליהדותו? האם הקטנת מספר הנשים החברות בגוף הבוחר משקפת את רוחה של תורת ישראל.

אין דבר וחצי דבר בין היהדות, לבין תאוות השררה ואטימות הלב שמגלים לעיתים מי שמתיימרים לייצג אותה בכנסת ובממשלה, ושומה על כל מי שדמותה היהודית של מדינת ישראל יקרה לו – בלי כל קשר למחנה הפוליטי אליו הוא משתייך - להתנגד להתנהלות זו. נותר רק להמתין ולראות האם רוטמן וסמוטריץ' ימשיכו לסייע לחרדים במימוש מה שנראה כמשימת הדגל שלהם: הרחקת הציבור הישראלי מן היהדות, והוצאת שם רע לתורה וללומדיה.

הכותב הוא מנכ"ל ארגון עתים