ההפגנות בדרישה לחשיפת הפרשה. ארכיון
ההפגנות בדרישה לחשיפת הפרשה. ארכיוןצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מבקר המדינה פרסם דו"ח נוקב וברור נגד התנהלות גנזך המדינה בפרשת היעלמותו התמוהה והמשונה של המחשב בו נשמרו מסמכים הנוגעים לפרשת ילדי תימן.

ד"ר רפי שובלי מעמותת 'למען אחיי' מספר בראיון לערוץ 7 על השתלשלות האירועים עד לביקורתו של המבקר. "בארגון שלנו עברנו על טופסי ההפקדה של חומרי החקירה, מה שקרה לפני עשרים שנה ויותר, וראינו שועדת החקירה הממלכתית כהן-קדמי הפקידה מחשב שבו היו מסמכים שלהערכתנו היו חסרים במהלך החשיפה שהיה בשנת 2016", מספר ד"ר שובלי.

עוד מציין שובלי כי "המחשב היה אמור להיות במתקן מיוחד לחומר אור קולי יחד עם קלטות וידאו. לאחר שגילינו את דבר הפקדת המחשב, ביקשנו מהארכיון גישה למחשב בהתאם להחלטת הממשלה שכל חומרי החקירה יהיו חשופים לציבור. במכתב הבקשה פירטנו מה לדעתנו צריך להיות במחשב".

בתגובה נמסר לעמותה שארכיון המדינה עושה כל מאמץ לאתר את המחשב. פרט שלא צוין בתגובת הארכיון היה שהוא הושאל לאחד העובדים שלא החזיר אותו למקומו. "הארכיון רק השיב לנו תשובות שמתועדות בתגובה שלנו שהארכיון עושה מאמצים למצוא את המחשב, בלי לציין שיש טופס שאומר שאחד העובדים לקח את המחשב ולא החזיר אותו".

"הדבר התמוה ביותר הוא שכאשר בארכיון הבינו שהדבר יופיע בתקשורת הם שלפו טיעון שלא שמענו מעולם ולפיו על פי הידוע להם, מושג לא ברור לכשעצמו, כל החומר במחשב הודפס ופוזר בחומר החקירה הכתוב בצורה שאי אפשר להבדיל מה הגיע מהמחשב ומה לא. מדובר בדבר לא נכון וגם המבקר לא מקבל את הטענה הזו ומביע חשש שחומרים אבדו ולא נראה אותם לעד", אומר שובלי וטוען כי הרעיון שאין צורך במחשב כי כל החומר נסרק והוכנס לארכיון אינו אלא ספין תקשורתי, והראיה לכך היא שקודם לכן לא הועלתה טענה שכזו אלא שמחפשים את המחשב הנעלם.

אנחנו מבקשים מד"ר שובלי לציין מספר דוגמאות לאותם פרטים שצויינו במכתב בקשת חשיפת המחשב כפרטים שעשויים בהחלט להיכלל בו, והוא מונה מספר דוגמאות: "הוועדה ישבה במשך שש שנים וקיימה ישיבות רבות של דיונים פנימיים, לא של עדים שהופיעו בפניה אלא דיונים של חברי הועדה בינם לבין עצמם ובינם לבין החוקרים שהביאו חומרים מהשטח. הועדה הנחתה את החוקרים כיצד לנהוג, לאן ללכת, מה להביא, מה העדיפויות וכו', כל הפרוטוקולים לדיונים הפנימיים האלה לא קיימים. אנחנו לא יודעים מה אמרו חברי הועדה לא אילו שיקולים הם שקלו. אנחנו לא מה הנחו בעניין התיקים האישיים התמוהים. אנחנו לא יודעים מה הקווים המנחים את השופטים, איך ניגשו לתיקים ולחומר. אלו דברים מאוד חשובים".

עוד מציין שובלי כי עד כה לא ידועים פרטים אודות המבצע שכונה על ידי אחד מחוקרי הועדה כ'כתונת פסים' להעברת ילדים על ידי חברת צים לחו"ל, כך גם לא פרטים אודות האחות בצים רות מרלינג. "אותו חוקר כותב לוועדה שכשניפגש אמסור לכם עוד חומר והפגישה הזו לא מתועדת, כלומר שמדובר במסמך שאין לו המשך".

אם לא די בכך הרי שגם בחומרים שנחשפו יש מסמכים רבים חסרים שאותם כינסה העמותה של שובלי לספר. "מדובר במסמכים שמוזכרים במקומות אחרים ולא ניתן למצוא אותם. גם את המסמכים האלה הארכיון אומר שהוא לא מאתר. בתשובה שבעל פה קיבלנו פעם מהארכיון שזה לא הגיע אליו, שזה מוזר כי אם לא הגיע אליהם לאן זה כן הגיע. אלה תשובות שלדעתי מנוסחות על ידי משפטנים ובמקום לשמור על החומרים ולהנגיש אותם לציבור הארכיון עוסק בפלפלנות משפטית".

אנחנו מבקשים מד"ר שובלי להרחיב מעט אודות מסירתו של המחשב לעובד כלשהו שלא החזיר את המחשב למקומו. על זהותו של האיש אומר שובלי כי בעקבות הביקורת פנו אנשי הארכיון לאותו עובד לשעבר, פגשו אותו, אך לדברי המבקר המפגישה לא הניבה תוצאות. לטעמו של ד"ר שובלי מאחר וכך ראוי ונכון היה לשאול אותו שאלות באווירה פחות ידידותית, כך שלא יהיה לו מנוס מלהשיב. "לא יכול להיות שיגשו אליו ולא תהיה לו תשובה. אין דבר כזה".

בדו"ח המבקר מצוין שקיימת בעייתיות מסוימת באופן בו נוהג הגנזך בעובדים שנוטלים חומרים לצורך טיפול מקצועי בהם ו"מסתבר שהייתה תופעה שבה עובדים שואלים חומרים ולא מחזירים והמבקר מציין את התופעה הזו בדו"ח כדי להראות שארכיון המדינה לא ממלא את התפקיד שלו".

על רקע המציאות הזו אנחנו שואלים את ד"ר שובלי אם להערכתו מתישהו הפרטים ייחשפו כאשר נראה שאירועים משונים ועלומים מתרחשים. "לאמת יש דרכים משלה, ובסוף בצורה כלשהי היא תיחשף. אני יודע זה לא יהיה ברצונה הטוב של המדינה ומוסדותיה אלא למרות המדינה ומוסדותיה, כי עד היום לא ראיתי רצון טוב אלא רק הצהרות לתקשורת כמו הצהרת חשיפה מ-2016 שלא נעשתה ואנחנו רואים שלא הכול נחשף. מצהירים הצהרות שלא עומדים בהן. גם המו"מ על ההכרה בחטיפת הילדים שהייתי שותף לו נכשל והתפוצץ כי המדינה לא רצתה להגיד שום דבר. יש כאן משפחות אזרחיות המדינה עם זכויות אבל כנראה שהמדינה חושבת שהאזרחות שלהם שווה פחות מהאזרחות של אחרים".