מזה למעלה מחצי שנה עם ישראל מצופף שורות ונלחם באחדות ולמען אחדות. באופן אישי חוויתי את הרצון לאחדות ואת תחושת האחדות באל עטטרה ובג'בליה (שם נפגשנו), בעוטף עזה וברפיח, וכמובן בבתי הקברות בהן קברנו את חברינו לנשק.
אחדות, זו לא רק סיסמה או דרישה ממחנות אחרים, אחדות זו לא רק טכניקה לנצח בבחירות או סלוגן בקמפיין מפלגתי. אחדות זו האמונה שאת הניצחון לא משיגים במאבקי כוח אלא בהסכמות והבנות. אם הדבר נכון בעם ישראל כולו, הדבר נכון שבעתיים במחנה הדתי לאומי, שנכון להיום אתה מנהיג את המפלגה היחידה המתיימרת לייצג אותו.
ברוח מפעימה של אחדות, ובעת רצון נדירה, התאחדו כל זקני רבני הציונות הדתית מכל המגזרים כולם והסכימו על אופן בחירתם במועמד מוסכם על כלל רבני הציונות הדתית, וזאת לאחר שכל אחד מהמועדים חתם והתחייב בפני כלל הרבנים כי אם לא יבחר לא יגיש את מועמדותו באופן עצמאי. לאחר מכן ברגע מרגש, כמו הסנהדרין בשעתו, נעמדו למניין והחליטו להמליץ על אחד המועמדים.
באופן אישי שמחתי שאיני נדרש להיות במעמד זה שכן שלשת המועמדים קרובים לי מאד באופן אישי, ואני מכיר היטב את מעלותיהם העצומות, ואת ניסיונם הרב, כל אחד בתחומו, כך שלא הייתי מצליח להחליט. כולם תלמידי חכמים גדולים, יקרים, אהובים וראויים לכהן בתפקיד הרב הראשי לישראל.
אחד התמריצים למעמד אחדות זה היה אולי ההבנה שבהעדר מועמד מוסכם על הציונות הדתית לא יהיה רב ראשי ציוני הרואה במדינת ישראל את ראשית צמיחת גאולתנו, וברבנות הראשית את האמצעי להשבת כבוד התורה לעם ישראל. אולם התוצאה של מעמד אחדותי זה היתה עשויה להיות גדולה הרבה יותר: איחוד מחדש של הציבור הדתי לאומי שמחד זכה לברכת השם בזכותה גדל והתרחב, אך מאידך, עם התרחבותו, רבו בו המחלוקות והפערים עד שלעיתים היה נדמה שגדול המפריד על המשותף. הדבר התבטא בשנים האחרונות גם בשדה הפוליטי, וחווית זאת היטב, אך לא רק שם.
כעת, אחרי מכתבו של מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א, כדור האחדות נמצא בידיים שלך, ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות. בידך להחליט האם לוותר עליו, ולהחליט בעצמך על מועמד אותו אתה חפץ לקדם. או לחילופין לאחוז בו, ובצעד של מנהיגות לעמוד על עקרונותיך ולומר את שאמרת ברוח הרב אונטרמן: הרב הראשי לישראל הוא "ראש הרבנים לארץ ישראל" ולכן המועמד היחיד מבחינתך הוא המועמד בו בחרו רבני הציונות הדתית אשר יצגו את כל גווני הציבור, הרב מאיר כהנא שליט"א.
החלטה זו עשויה להשפיע לא רק על הרבנות הראשית לישראל אלא על האופן בו בעתיד יוכרעו מחלוקות בתוך הציבור הדתי, ואולי אפילו במדינת ישראל – מתוך הסכמה הקשבה, הבנה, דיון מעמיק, ובחירה על פי רוב.
הרב אורי סדן הוא רב קהילת עוז והדר בפתח תקווה ואב"ד בארץ חמדה. המכתב נשלח באופן אישי בשבוע שעבר ורק כעת מפורסם בתקשורת.