ישנם רגעים בהם פצצת תאורה נורית לשמים ומאירה את השדה החשוך, ולמספר שניות יכול כל אחד לקבל תמונת-מראה היכן הוא נמצא. ישנם רגעים בהיסטוריה בהם כל אחד יכול לבחון את עצמו היכן הוא ביחס לאור; איפה הוא ביחס לירושלים.
ביהדות, "ירושלים" איננה רק שם של עיר אלא כינוי לשלמות; "ירושלים" – יראו את השלם. יש בעולם הזה שלמות, יופי, נצח ושאר שבעים השמות שיש לירושלים בתנ"ך; ביום ירושלים זהו זמן טוב לבחון איפה אנחנו עומדים ביחס אליהם.
שבעת החודשים האחרונים היו סוג של יום ירושלים מתמשך. תקופה של מלחמה חיצונית ופנימית; של מתיחת כוחות האישיות עד הקצה; ימים שבהם המציאות מתחדדת ואדם מגלה דברים ביחס לעצמו – האם הוא שביר או עמיד? פחדן או אמיץ? אגואיסט או כללי?
ישנם מספר מעגלי בדיקה מה מקומנו ביחס לירושלים: כל אדם בימים אלו צריך לבדוק האם הוא בעד ברברים רוצחים או בעד העם היהודי? האם הוא מוצא עצמו בצד כוחות האופל של הפרוגרס או בצד כוחות האור של השמרנות? כל ישראלי יכול לבחון כעת האם הוא סרבן ואנרכיסט או נאמן למדינתו ולעמו? האם הוא הוא חלק מן הבעיה או חלק מן הפתרון? ובסופו של דבר יש את מבחן ירושלים הגדול ביותר: האם אדם מיואש ואיבד את האמון בניצחון הטוב או שהוא ממשיך להיות מלא בתקווה ש"שנה הבאה בירושלים הבנויה"?
הירושלמים בוחרים בתקווה. יום ירושלים שמח.