דרוש ניצחון חד משמעי

לא צריך להמתין לתחקיר צה"לי כדי להבין שאם לא יהיה ניצחון חד משמעי מול אלה שביצעו את מעשי הזוועה ב – 7 באוקטובר, עתידה של מדינת ישראל עלול להתערפל.

יכולתי לומר הרבה דברים בגנותם של כל אלה שדוחפים עתה ל"סיום הלחימה", אבל אני אגיד רק זאת: רבים מאוד מהם אחראים , לטעמי, למה שהתרחש באותה שבת ארורה. צה"ל נראה כמו שהוא נראה באותו היום לגמרי באשמתם של אלה שהובילו אותו בשנים שבהן החמאס התעצם מתחת לרדאר; תוך מידורו של הדרג המדיני.

בעיניי, הכול התחיל בעת שאהוד ברק היה רמטכ"ל בראשית שנות ה – 90'. הוא היה הראשון שטבע אז את המושג "צבא קטן וחכם" . בד בבד עם הביטוי הזה נולדה גם "תורת הלחימה" שבמרכזה נבנתה קונספציית ההכלה. כל הרמטכ"לים שכיהנו אחריו הבינו, שאין להשתמש במילה ניצחון ושניתן להכיל כל מעשיה התגרות של האויב. החיזבאללה, ארגון קיקיוני, בעת ההיא, ניצל עד תום את תמימותו של ברק, אז כבר ראש הממשלה , ודחק את הצבא "הקטן והחכם" אל מחוץ לרצועת הביטחון בדרום לבנון.

ארגוני הטרור בכל המזרח התיכון התבוננו בהשתאות, אני מניח, במה שהתרחש לנגד עיניהם. כמה עשרות מחבלים הצליחו לגרש את הצבא המצויד בכל טוב. זמן מה לאחר מכן אריאל שרון חזר על אותה איוולת. קונספציית ההכלה שוב עלתה לראש סדר היום. ברק ושרון, שני גנרלים, אותה גישה הרפתקנית. אותה יהירות. אותה זחיחות – והנה זה שוב פוקד אותנו לרעה. אובססיית הנסיגות שוב מכה בנו. שוב מספרים לנו שתמיד נוכל לחזור ולהילחם; ובכלל, טוענם גנרלים בדימוס, הנסיגות יתרמו לביטחוננו. החונטה הצבאית במלוא אווילותה.

ואני מקשיב להם – ולא מאמין. חלק מהם כבר מדבר על "הכלה" ביהודה ובשומרון. ניסוג משם, הם אומרים, נשרטט גבול בינלאומי ונודיע שהמדינה הפלסטינית תהיה מפורזת. על משמרות המהפכה האירניות ייאסר להיכנס אליה; כמו גם על "הפליטים" שיבקשו לעבור מירדן לתוך "המדינה המפורזת" – כדי להתיישב על קו התפר.

אלברט איינשטיין אמר פעם שמי שחוזר שוב ושוב על אותה שגיאה ומצפה לתוצאה אחרת, הוא פשוט אידיוט. יש לא מעט "לשעברים" שבהם, כנראה, מדובר.

יש לנו נוער נפלא. בכל פעם שמישהו מהם פוצה את פיו , אני פשוט מתמוגג. שמעתי לאחרונה איש מילואים צעיר. מפקד טנק בסך הכול. הוא יצא "להתרעננות" לאחר שבועות של לחימה. דבריו, שפתים ישקו. כאלה היו הלוחמים במלחמת העצמאות.

העניין הוא שבאותה העת דוד בן גוריון יכול היה לעשות את מה שאי אפשר לעשות בעת הזאת: להדיח את כל אלה שנושאים על כתפיהם, במקום דרגות, קונספציה רעילה. הרחובות לא מלאו באישון לילה במפגינים. בבית המשפט העליון לא ישבו אז בני דמותם של מי שמכהנים שם היום.

במטה הכללי שירתו רק מי שהמילה ניצחון לא הייתה פסולה בעיניהם.