באולפן ערוץ 7 מתארח אל"מ במיל' חזי נחמה, ממובילי פורום המפקדים והלוחמים במיל' הקוראים לצמרת הצבא לשנות תפיסה ולעבור להתקפיות רבה יותר.
אל"מ במיל' נחמה מספר גם על פגישת הפורום עם הרמטכ"ל, פגישה שהתקיימה באופן מכובד אך לא נראה היה שדברים משתנים בעקבותיה, מה שהוביל את הפורום להחלטה לצאת ולהביע את עמדותיהם גם בחוץ.
את הדברים אומר נחמה לקראת כנס מיוחד שמוביל הפורום תחת הכותרת 'זמן הכרעה' כביטוי לדאגה שהם חשים. הפורום, הוא מספר, מאות קצינים בדרגי הביניים שהיו בשטח הרצועה, לחמו בה ובאחרונה הגיעו למסקנה שהמלחמה אינה מתקדמת לאפיק חיובי ונכון, לתפיסתם.
"צה"ל משיג הישגים טקטיים בכל מפגש עם האויב, בכל שכונה וכל יעד הדברים מתבצעים בצורה מעולה והמפקדים מובילים ברמה ערכית ומקצועית גבוהה, אבל חסר מי שיאסוף את כל ההישגים הטקטיים האלה ויהפוך אותם למהלך אסטרטגי", אומר נחמה ומזכיר כי זו הייתה אמורה להיות מטרתו של דרג המטכ"ל. משלא הגיע המענה הזה מצמרת הצבא מתכוון הפורום להיות הסוסים הדוהרים, כהגדרתו, שיובילו עד להכרעה.
על המפגש עם הרמטכ"ל מספר נחמה כי התקבלו אצל הרמטכ"ל לבקשתם, ובאופן מהר יחסית, כשבוע לאחר הבקשה. בפגישה שטחו את טענותיהם ותפיסותיהם, "הוא הקשיב קשב רב אבל לא הרגשנו שנעשה משהו עם הנקודות שהעלינו. לאחר כחודש קרו מספר אירועים כמו ההדחה של נוחי מנדל ומינויים שהרמטכ"ל ביצע. התכנסנו 15 אלופי משנה במיל', ביקשנו פגישה, נקבעה פגישה אבל מאז, למעלה משלושה חודשים, נדחו ונקבעו ארבע פגישות עם הרמטכ"ל והבנו שאנחנו לא מצליחים להגיע אליו ולכן אנחנו נאלצים בקושי רב לצאת החוצה ולעשות את זה מחוץ לצבא כי בתוך הצבא לא רוצים להקשיב".
לשאלת ההישג האסטרטגי שאותו לטעמו על הצבא להגיע אליו, מדמה זאת נחמה למתאגרף שאינו מכה בפרצופו של יריבו וממתין אלא שב ומכה עוד ועוד וכך מגיע להכרעה ולהפלת היריב. כעת, הוא אומר, שיטת הלחימה ברצועה אינה רציפה ואינה מרכזת מאמץ. כך קורה שהצבא עובר ממקום למקום, חוזר למקומות שהיו בו קודם ומגלה שהמחבלים חזרו למקומם, השתקמו, שיקמו מנהרות ותשתיות ייצור אמל"ח והמפגש איתם הופך מורכב יותר. זאת במקום לפעול באופן שיוביל להכרעה של ממש.
נחמה מסביר את ההבדל בין לחימה שתכליתה פשיטה לבין לחימה שתכליתה השתלטות על שטח וטיהורו. עד כה, הוא מסביר, צה"ל נקט בשיטת הפשיטה כאשר לחם פרק זמן קצר ויצא מהמקום ועבר הלאה, מה שגרם לכך שהכוחות יצאו מבלי לבצע עבודת טיהור. לתפיסתו יש לפעול בתכונת 'חומת מגן' שבלמה את סדרת פיגועי התופת ששטפה את המדינה. במשך תקופה ארוכה נמנע הצבא מלפעול בדרך זו על אף שהיה ברור שזו הדרך שתכריע את הטרור, אך לאחר הפיגוע במלון פארק החליט שרון לצאת למבצע שגם אחריו נדרשו מבצעים נוספים להשלמת הטיהור במתכונת 'כיסוח דשא'.
תוצאה מוצלחת שכזו צריכה להיות גם ברצועת עזה, כאשר ברור שגם אחרי הלחימה עצמה עוד יימשכו מאבקים מול מחבל בודד כזה או אחר, אך על ישראל לפעול כדי שלא תהיה עוד לוחמת טרור ממוסדת.
העברת האוכלוסייה ממקום למקום מבלי לבדוק את זהותם של העוברים, כאשר שוב ושוב כאשר צה"ל מפנה שטח הוא מתמלא באוכלוסייה החוזרת אליו, מונעת את היכולת לנצח ולהכריע, מסביר נחמה הסבור כי את כל הגברים חובה לבדוק על מנת לוודא שמחבלים אינם מסתננים בתוך האוכלוסייה.
כך גם יש לבתר את הרצועה ולהחזיק בציר פילדלפי כך שלא תוכל לעבור אספקה לחמאס מכיוון מצרים, ובהמשך יש להתמקד בעיר עזה ושם לבצע 'חומת מגן' כאשר מרחב העיר מחולק לשתיים או לשלוש חטיבות במבצע שיכול להתמשך לאורך שנה או שנתיים, אך זו הדרך היחידה להשיב את תושבי העוטף לבתיהם בביטחה.
כעת, הוא אומר, הלחימה אינה הכרעתית והי משתלבת בתפיסת האויב המורתע שהקדימה את השביעי באוקטובר. כעת, אומר נחמה, יש למנוע מהחמאס את היכולות לבצע ירי כלשהו לעבר יישובי העוטף. בדבריו הוא מזכיר את הכוונה הצה"לית לבנות קיר מגן שימנע ירי לעבר בית ספר בעוטף, גישה הפוכה מזו הנדרשת על מנת להכריע.
באשר לאחריות למחדל השביעי באוקטובר, מחלק נחמה את הדברים לשלושה חלקים, שלוש תקופות. החלק הראשון הוא התקופה שלפני השביעי באוקטובר שהאחריות עליה מוטלת על הדרג המדיני והצבאי, יום השביעי באוקטובר עצמו הוא מחדל של הדרג הצבאי ואין מדובר על דרגי השטח שפעלו בצורה נפלאה אלא על המסגרות הכוללות של הצבא, והתקופה השלישית היא מהשביעי לאוקטובר ועד היום ועל כך מוטלת האחריות על הדרג המדיני והצבאי יחד, ובהתאם ביקורת הפורום שנחמה הוא ממוביליו.
נחמה מוסיף בדבריו התייחסות לחברי פורום המטכ"ל שהוא חש כלפיהם וכלפי תרומתם למדינה הערכה רבה, אך סבור שתמהיל הקצינים במטכ"ל אינו הדרוש לשעת מלחמה. בשעת מלחמה בה נדרשת הכרעה יש לוודא ש-30-40 אחוזים מהמטכ"ל יהיו אלופים התקפיים החותרים להכרעה ושאר האלופים מותאמים לניהול הצבא בימי שגרה. כעת המציאות היא שבתואנות כאלה ואחרות קצינים התקפיים הוצאו מהצבא במקום להיות ממוביליו.
לטענה לפיה הביקורת על הצבא פוגעת בו, משיב נחמה ואומר כי האמירה הגורפת של הפורום היא רוח גבית לרצונו של הצבא להביא להכרעה מתוך תפיסה אחרת שחשוב שהציבור כולו יכיר ויידע שקיימות. התחושה בפורום היא שחבריו הם בשר מבשרו של הצבא. גם מהשטח, הוא מספר, מגיעים אליו קולות האומרים לו שהשיח שמעלה הפורום מחזקים וחשובים לצבא עצמו. אלופים ותת אלופים מעודדים אותו ואת חברי הפורום להמשיך בהצגת עמדתם ודעתם.