פערי מנטליות ושונוּת בין ציפיות עלולים ליצור מתחים חריפים. שורש הקשיים טמון בעובדה כי שני הצדדים פשוט מדברים בשפה אחרת.
תחושה זו, של פערי שפות וציפיות החוצצים בין עולים לוותיקים, היא משל למה שקורה (גם) בלא מעט משפחות בימי הקיץ. לעתים מצפים ילדי המשפחה ל'חופש מהחיים' ולא רק מהלימודים. בלי לשים לב הם חיים מבילוי לבילוי.
הם אוכלים, מתקלחים (לפעמים...), לוקחים כסף, רצים ל'כיף' הבא ומשאירים מאחוריהם שובל של כלים, בגדים ושלל חפצים שההורים צריכים לסדר. במשפחות מסוימות ההורים עובדים שעות נוספות כדי לממן נסיעות אין-סופיות של ילדיהם לקניון ולבאולינג, למחנה ולקייטנה, לים ולסרט (הַתאימו את הדוגמאות לגיל הילדים ולאופי המשפחה). ההורים אמנם שמחים שהילדים זוכים למנוחה ולהנאה, אך מצפים לשותפות בהפעלת הבית ולתכנית קיץ הכוללת גם עשייה ערכית ומשמעותית.
ימי הקיץ הם שדה הניסויים בו מתברר האם תפקידו של הצעיר הוא רק לבלות וליהנות, או גם לפעול ולעשות: בעזרה בבית, בחסד לנזקקים, בלימוד תורה ובתחומים ערכיים אחרים. הפער בין ציפייה לימים מלאי 'כיף' ובילויים ובין ציפייה לימים שיש בהם (גם) משמעות, הוא היוצר לעתים מתחים פנים-משפחתיים.
פתיחה זו מביאה למסקנה פשוטה: כדי ליצור קיץ משמעותי ומהנה (גם להורים) יש צורך בעבודה הורית. אין חופש מהורוּת בימי הקיץ ונדרשת חשיבה ובנייה חכמה כדי שכולם יֵצאו נשכרים. כך בכל שנה וכך בעת מלחמה בפרט. בשורות הבאות נציע כמה הצעות פרקטיות העשויות לתרום ליצירת קיץ משפחתי איכותי. אמנם לכל משפחה ציפיות וסולם ערכים ייחודי משלה, אך חלק מההצעות עשויות לשמש נקודת תשתית עליה תוכל כל משפחה לבנות את דרכה.
- תכנון: לפני שניגשים לקביעת תכניות הקיץ עם הילדים יש צורך בחשיבה מוקדמת של ההורה\ההורים. מה לדעתנו מהווה שעת חזרה (הביתה) סבירה? כמה שעות מחשב ביממה הם הגיוניים? כמה כסף נסכים לאפשר לכל ילד (לפי גילו) להוציא על בילויים? רק אם ההורים יגדירו לעצמם את ציפיותיהם ניתן לעבור לשלב הבא, של דיאלוג עם הילדים.
- דיאלוג: יש לשבת עם כל ילד (ונער) לחוד, לדיון על תכניות הקיץ שלו. השיחה צריכה להיות באווירה טובה (אבטיח קר לא יזיק...). נקודת הפתיחה של השיחה צריכה להיות הקשבה כנה: מה הציפיות שלך מהקיץ? השאלות המכַוונות צריכות להוביל לחשיבה ולשיחה גם על בילויים אך גם על שותפות בעול המשפחתי. כמה זמן תוכל כל יום להקדיש לשותפות בבית (שימו לב: לא 'עזרה לאימא', כי בית נקי זה לא רק צורך של אימא, אלא 'שותפות בבית')? כן ראוי לדבר יחד על הגבולות: כמה שעות מחשב הן סבירות בעיניך? מתוך דיאלוג, יקבעו ההורים לילדיהם את מסגרות ההתנהגות לקיץ הקרוב, בבית ומחוצה לו. עיקרון זה נכון אף ביחס להוצאות הכספיות. יש ילדים שכל יום מבקשים סכום קטן (לקניון, לסרט וכדומה), אך הסכומים הקטנים מצטרפים לסכומים הגדולים (של מחנה, טיול נוער) ויחד מגיעים לסכומים גבוהים. נוכח מצב זה יש משפחות שיבכרו לקבוע עם הילד סכום חודשי של כסף העומד לרשותו, תוך העברת האחריות אליו לקבוע מתי להצטרף לחבריו לפעילות הכרוכה בהוצאה כספית ומתי ישכנעם לקיים קומזיץ מקומי.
- שותפות: הקיץ הוא הזדמנות טובה להעמקת קשרי הורים ילדים. מומלץ לבחור עם כל ילד פעילות שבועית קבועה שהוא עושה עם ההורה. אחד יבחר יצירה ואחר – ספורט, אחד יבחר ללמדו שימושי מחשב מתקדמים (הילד את ההורה...) ואחר – רכיבת אופניים בשעות הערב. העיקרון הוא ה'יחד' והמודעות כי דווקא בקיץ עלינו להקדיש לכך יותר זמן. כל זאת בנוסף ליסוד של לימוד תורה.
- דוגמה אישית: לעתים אנו משדרים מסר כפול: מצפים מהילד כי לא רק יבלה אלא יעשה מעשים של חסד, בעת שהפעילות המשפחתית המשותפת אינה כזאת. בהרכב משפחתי מלא יוצאים לאכול פיצה או לכמה ימי חופש משפחתי מהנה, אך ברמת המשפחה אין מקדישים זמן גם לחסד או ללימוד תורה משותף. המסר הסמוי הוא כי אנו כמשפחה – פטורים, ורק אתה, הצעיר, חייב (בחסד או בלימוד תורה). דוגמה אישית בריאה כוללת מבצעי חסד של המשפחה כולה. הפעילות יכולה להיות חד-פעמית (ערב משפחתי באריזה בבית תמחוי) או קבועה (בישול שבועי של אוכל לנזקקים).
כל שנכתב עד כה יכול להיכתב בכל מסגרת חינוכית, לאו דווקא של ציבור דתי. כיצד ניתן להאיר בתוך המשפחה את הנאמר כאן מתוך עולמנו האמוני? אילו ערכים ופעילויות נוספות נטפח כדי להדגיש את הפן הייחודי של דרכנו הציונית-דתית? כיצד נחזק בקיץ את התפילה ואת קיום המצוות, את יראת השמים ואת יסודות האמונה? כיצד נטפח את הקשר לארץ ואיך נעמיק את הרגישות לשכבות מצוקה? ובמיוחד: כיצד נציידו במבט מאמין על קשיי המלחמה?
שאלות אלו צריכות להעסיק אותנו תדיר, לאורך השנה כולה אך במיוחד בימי החופשה. מתוכן ולאורן נשכיל בעזרת ה' להציב את חיזוק החינוך לאמונה, בדרכנו הציונית-דתית המיוחדת, כקרן אור אשר תאיר ותרומם את כל מעשינו.
דברים אלו חשובים ונכונים בשנה רגילה, אך כל שכן בשעת מלחמה. המלחמה מזמנת לנו אפשרויות להגביר עת החינוך הערכי, להגביר את העשייה הערכית ולהוסיף קומה נוספת בחיבור לילדינו. הם הם הדור הבא שימשיך לבנות את המדינה באמונה ובהתמדה, והקיץ – בפרט בזמן מלחמה כואבת כל כך – הוא זמן לקדם זאת מאוד.
מי יתן שיבה הביתה של המפונים, רפואה לפצועים, שחרור לחטופים כולם וגלי תנחומים לאבלים.
הכותב הוא מנהל חינוכי רשת מוסדות בני עקיבא