ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטןצילום: ערוץ 7

הרב יובל שרלו טוען שהגבלת תרומת האיברים מהמת דווקא ליהודים מנוגד לכללי האתיקה הרפואית בעולם.

לדעתי ההיפך הוא הנכון. האיברים של החייל שנפל נמצאים באחריות משפחתו, ואיך אפשר להכתיב להם למי לתרום אותם? כמו שבתרומה מחיים יש אפשרות לייעד את הכליה למשל לאנשים מסוימים שהתורם חפץ לתרום להם, כך גם בתרומת איברים מהמת. מה ההבדל?

ואם רוצים לעדן את הספקות - אפשר להגדיר את התרומה כתרומה אישית לחולה מסוים שנבחר על ידי המשפחה, ואז תרד הטענה לאפליה גזעית.

לטענתו השנייה שהמדינה אינה יכולה למנוע טיפול רפואי מחלק מאזרחיה - אכן נכון. אבל התוצאה היא הפוך על הפוך: מניעת אפשרות של תרומת איברים של חלל צה"ל בגלל שיקולים פוליטיים היא זו שמונעת קבלת איברים מחולים שזקוקים נואשות לתרומה, וקבורת איברים שהיו מועמדים פוטנציאליים לתרומה.

לטענתו השיקול להשתלת איברים צריך להיות רפואי בלבד. נכון, ולכן אם החלל ייעד את איבריו - לב ריאות כליות כבד ועוד – למטרה מסוימת, איזו זכות יש למערכת הרפואית למנוע את קבלת האיברים האלו על ידי חולים קשים אלו בגלל שיקולים שאינם רפואיים כי אם פוליטיים?

לגבי החשש שהאפליה בתרומת האיברים לביא להפסקת שיתופי פעולה עם גופי הבריאות בעולם בתחום ההשתלות - זוהי השערה בעלמא. אם יש חולים לפנינו המצפים לתרומה של אותו אבר מי התיר להפקיר את חייהם בגלל שיקולים כלליים אוניברסליים תאורטיים? ועוד, אם הרב מסכים שאסור למדינה לתרום את האיברים למי שמסכן את בטחון המדינה - איך לדעתו קובעים מי מסוכן מספיק כדי למנוע ממנו תרומה? אנו נמצאים בזמן מלחמה שבה אנחנו עדים לשיתופי פעולה הדוקים בין מחבלים לאזרחים, הסכנה לביטחון המדינה אינה נשקפת רק ממחבלים בפועל.