הוא עמד על הבמה בטקס סיום קצינים בבה"ד 1, נאם והציג שוב את תנאיו לעיסקת החטופים. קהל רב של בני משפחות הבוגרים ישב על הטריבונה מאחוריו. הנאום לא עבר בשקט.
מקרב הקהל נשמעו קריאות 'בוז' לראש ממשלת ישראל. נתניהו לא הוטרד, בקור רוח המשיך בנאומו, בטקס רב הרושם. הוא כן היה מוטרד, ככל הנראה, גם אם זיע לא נראה בפניו, למשמע נאומו של שר הביטחון גלנט, אשר קרא באותו מעמד להקמת ועדת חקירה ממלכתית.
באירוע אחד בבה"ד אחד נתגלו שני הפנים של נתניהו. זה חודשים שהאיש עובר ביוש בכל הפלטפורמות. בעיתונות, בטלוויזיה, במודעות, ברחובות. מה לא נאמר עליו? מה לא הוטח בו? נאצות מזוויעות, גידופים, מילים שמובילות לרצח, עד כי האבטחה עליו תוגברה.
לפתע המילה "בוגד" נהייתה לגיטימית. נתניהו עצמו לא נרתע, ממשיך בדרכו, באמונתו כי עמדתו צודקת. לא את כל שיקוליו אנחנו מבינים. מעל לכל ייאמר לזכותו: מעולם הוא לא התווכח עם מגדפיו. מעולם לא ניבל פיו, לא חירף, לא השמיץ את מבקריו. מה חבל רק, שהקלקולים בתוך הממשלה מעיבים על תיפקודה, שהעיסוק בפוליטיקה רב מדי לתקופה קשה זו, שה"ברוגז" בינו של שר הביטחון כלל אינו מובן.
גלנט צודק. ועדת חקירה ממלכתית חייבת לקום בהקדם, במיוחד לאחר שצה"ל עצמו החל לפרסם את תחקיריו ובראשם המחדל הצה"לי הקשה בקיבוץ בארי. תחקיר שמוכיח את כישלון הצבא, שכמותו לא היה מאז תש"ח! תחקיר – ראשון בסדרת תחקרים – שמוכיח כי הדרג הצבאי אחראי ישירות לאסון בשבת הארורה, כאשר הדרג המדיני אינו בתמונה.
עם זאת, נכון ויציב, מחדל שאירע בימי שלוט ראש הממשלה נתניהו בישראל. נתניהו לא יוכל להימלט מאחריות-העל שלו מאז ה-7 באוקטובר. אין מנוס אפוא מוועדת חקירה ממלכתית, שתבדוק את התנהלות שני הדרגים, הצבאי והמדיני-ממשלתי. דומני שבסתר לבו נתניהו מבין זאת.
איני יודע אם נתניהו ער לכל הנכתב עליו, אם יש לו בכלל זמן לקרוא עיתונות, לצפות בערוצי הטלוויזיה, אם יועציו מדווחים לו בכלל על ההשמצות והגידופים נגדו. ואולי טוב שכך. ספק אם קרא למשל את מאמרו של קודמו, אהוד אולמרט, בעיתון-הבית הפוסט ציוני שלו, זה שפורסם למשל ביום ששי.
הלה מתחרה בקולגה שלו אהוד ברק, מי מבין השניים יטיח יותר בוץ בראש הממשלה המכהן. המאמר התנשא של אולמרט חושף שוב את עומק התרחקותו ממורשת בית אבא בנחלת ז'בוטינסקי, אשתמש אף במילה קשה – בגידתו בתורת ראש בית"ר עליה התחנך מילדותו.
מעבר לדברי הבלע הקבועים שלו על נתניהו, האיש מגדף גם את המתנחלים, משבח את נאומו (במדים!) של אלוף פיקוד המרכז היוצא בגנות המתנחלים, רוצה בנסיגת ישראל מהשטחים ה"כבושים" ובהקמת "מדינה פלסטינית" ביו"ש. חמאס-דאעש על גבול פתח-תקווה, כפר-סבא, בת-חפר. ואני חושב בלבי, כמה טוב שנתניהו – עם כל חסרונותיו ומשוגותיו - הוא ראש הממשלה ולא קודמו ,העובד בשירותו של שוקן, בעיתון המדברר את האויב הפלסטיני.