ניתאי ויזל ודודו סעדה
ניתאי ויזל ודודו סעדהצילום: בשבע

דודו סעדה מארח את ניתאי ויזל אחיו של רס"ר (מיל') אלקנה ויזל ז"ל מפקד כיתה בגדוד 8208, עלה השמיימה בי"ב בשבט באירוע קריסת המבנים בדרום רצועת עזה, בן 35 בנופלו.

אלקנה גדל עד סוף כיתה א' בנווה דקלים ואז עברה המשפחה לאפרת. למד בישיבה התיכונית במצפה יריחו ובישיבת ההסדר רמת גן. היה נשוי לגלית ואב לארבעה - אבינועם, יהל דוד, אלומה וערגה. קבעו את מגוריהם בבני דקלים.

אלקנה נהרג בציר כיסופים, לא רחוק מהמקום בו גדל כילד. במכתב שהשאיר כתב מעין צוואה: "אל תהיו עצובים כשאתם נפרדים ממני. תשירו, תיגעו בלבבות, ותחזקו זה את זה. אנחנו דור של גאולה!". זהו מסר של ניצחון שגם הפך לשיר - "ניצחתי בדמי".

"גוש קטיף באמונה שלי ושל רבים נוספים - הוא חלק מארץ ישראל, היה חלק ממדינת ישראל ועוד יחזור להיות חלק ממדינת ישראל" - אומר ניתאי. "אנחנו לא יכולים לוותר על חלק ממה ששייך לנו. אחד הדברים שאלקנה כתב זה ש'אנחנו כותבים את הרגעים הכי גדולים בהיסטוריה שלנו'. אני חושב שכל אחד ממקבלי ההחלטות וגם כל אזרח, צריך לשאול את עצמו עד כמה הוא באמת כותב רגעים גדולים בהיסטוריה. אנחנו לא נסתפק בפחות מזה. וגם אם זה לא ריאלי כרגע - אני רוצה להחזיק את החלום הזה כי הוא נכון והוא עוד יקרה. אני חושב שיש מינימום שממנו אסור לסגת בכלל. ציר פילדלפי שכולנו יודעים ומבינים שזה צינור החמצן של רצועת עזה ממצרים, חייב להישאר בשליטה צבאית שלנו. ואותו דבר 'מסדרון נצרים' ובכלל השליטה ברצועה. למדנו את הלקח משמחת תורה, לא נאפשר שזה יקרה שוב".

"אני רוצה להגיד פה איזשהו רעיון קצר ששמעתי כחייל מילואים בצפון מהרב ראובן ששון, שהיה ר"מ של אלקנה בישיבת רמת גן והוא מלווה אותנו עד היום ממש ליווי חשוב ומחזק. הרב ראובן שאל שאלה - אנחנו רואים שעם ישראל בשיר השירים נמשל ליונה - 'יונתי בחגווי הסלע' ומצד שני לאריה - 'הן עם כלביא יקום'. אז מה אנחנו - יונה עדינה וצחורה או חיית טרף? אז נתחיל בזה שאלו שתי תכונות שאנחנו צריכים להחזיק אותם. בטבעי שלנו אנחנו עדינים, ביישנים רחמנים וגומלי חסדים, אבל כשאנחנו מתמודדים מול רוע צרוף, כמו שעברנו בשמחת תורה - עם ישראל צריך להילחם בעוצמות של אריה. אנחנו צריכים לשים לב שהכוחות של החסד של האהבה מופנים לתוך הבית פנימה, לתוך האחדות ועם ישראל, לתוך הכבוד ההדדי בתוכנו, וכוחות של הכוח והעוצמה הצבאית המוחצת - מופנים החוצה כלפי האויב".

"יש כאן ארגון שמאחוריו איראן והעולם המוסלמי שרוצה להשמיד ולהרוג את כולנו, מנער ועד זקן, טף ונשים. כמו שכתוב 'חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים' - אני חושב שכל אדם צריך לראות את עצמו כאילו הדברים האלה קרו לו. מול הרוע הזה אסור לגמגם. יחד עם השמדת חמאס וכתוצאה מהשמדתו - אפשר יהיה להשיב את החטופים. אני חושב שהמינימום הוא שליטה צבאית ברצועת עזה. כל פשרה על משהו פחות מזה - זו כניעה. תא"ל עופר וינטר כתב נכון שכל אויבינו מסתכלים ומתבוננים מה התגובה שלנו. אנחנו צריכים להחזיר את ההרתעה, להחזיר את המשילות והריבונות. כל מי שנמצא סביבנו במזרח התיכון חייב להבין שיש פה אריה שיודע להגיב כשתוקפים אותו.

'פורום הגבורה' - במפגש עם משפחות שכולות לעיתים נדמה ש'גבורה' מתייחס לא לאלו שנהרגו, אלא למשפחותיהם שממשיכות את דרכם, קמות, ומתמודדות בגבורה. יש שם הרגשת אחווה ושותפות גורל, והחיבוק שמקבלים מעם ישראל מחזק. ממשלת ישראל והעומד בראשה ושאר מקבלי החלטות עומדים מול לחצים אדירים להיכנע, להתקפל ולסיים את המלחמה כמה שיותר מהר, אנחנו בפורום הגבורה עומדים כדי לחזק את הממשלה לא להיכנע, עד הניצחון המוחלט".

יהי זכרו ברוך.