מערכת משפט איתנה, המיוסדת על דיני התורה, מורידה את דבר ה' לעולם. למערכת משפט שכזו העם בא "לדרוש אלוקים". דבר זה מייחד את עם-ישראל ובו אנו שואפים להיות אור לגויים. מסיבה זו בהפטרת פרשת חזון המשפט זוכה להתייחסות מרכזית. נושא זה גם נזכר בפרשת השבוע, ובכך הוא מקשר אותנו אל ההפטרה ואל מגילת איכה.
בתחילת פרשת דברים, כשמשה סוקר בפני עם-ישראל את קורותיהם במדבר, הוא מזכיר את פרשת מינוי השופטים המופיעה בפרשת יתרו. בהקשר זה אומר משה: "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם" (דברים א, יב). זהו אחד הטעמים לכך שפרשת דברים נקראת תמיד בשבת שלפני תשעה באב, כדי לבטא את הקשר בין תוכחת משה לתוכחת ישעיהו (ביאור הלכה תכח, ד). לכן בחלק מעדות ישראל קוראים את הפסוק הזה במנגינה העצובה של מגילת איכה.
למה נכתבו הדברים בלשון "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי"? לשון זו מביעה ביקורת, שכלל לא הופיעה בפרשת יתרו. בפרשת יתרו משה ישב לשפוט את העם כל היום "מִן-הַבֹּקֶר עַד-הָעָרֶב". כאשר יתרו תמה על הדבר, משה משבח את העם בתשובתו: "כִּי-יָבֹא אֵלַי הָעָם, לִדְרֹשׁ אלוקים". כאשר העם בא למשפט הוא מבקש את דבר השם. טכנית הם אולי רבים על רכוש, אבל מהותית הם רוצים לדעת מה ה' אומר בעולם, ואיך נכון לחלק את המשאבים שהקדוש ברוך הוא נתן לנו בעולמו.
הרב קוק מסביר בספרו אורות (ישראל ותחייתו, ג), שהמשפט בישראל מבוסס על כך ש"כל שאיפת החיים וכל חֵפֶץ החיים, הקניין ותשוקותיו, העושר והכבוד, הממשלה וההתרחבות בישראל, ממקור הקודש הם נובעים". כולם הם בסופו של דבר חלק מהמשאבים שנתן לנו הקדוש ברוך הוא בעולם, והשאיפה של כל צד לשלוט במשאבים הללו נובעת מרצונו להוציא מהכוח אל הפועל את הכוחות שנתן לו הקב"ה. לאור זאת, בפרשת יתרו היינו בתחושה שיתרו רק מתווה את הדרך המעשית לסדר את האופן שבו יצא דבר השם לעולם דרך שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות. אבל עצם בקשת המשפט משקפת דרישת אלוקים רצויה ונפלאה.
והנה, כאמור, בפרשת דברים המבט שונה. משה אומר בביקורת על העם: "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם" (דברים א, יב). רש"י מבאר את הטרחנות, חוסר האמונה והמריבות הקטנות והמיותרות המובעות בפסוק זה. איך אפשר להסביר את הניגוד בין השבח שבספר שמות, לביקורת שבפרשת דברים?
בעומק הדבר ייתכן קשר בין הדברים: כאשר עם חפץ בדבר השם בעולם, והוא מתרגל לכך שהמשפט הוא דבר טוב ורצוי, עלולים היחידים להיגרר בטעות אל הטורח ואל המשא ואל הריב. אדם עלול לומר לעצמו: 'וכי אני רב על החפץ שלי? אני רב על דבר השם כדי לעשות את מה שצודק! כל מעשי לשם שמיים'. לצערנו, קל להידרדר מבקשת משפט שהיא כל כולה בקשת דבר אלוקים אל בקשת משפט שמעורבים בה הרבה טורח, משא וריב.
הטור בהקדמה שלו ל'חושן משפט' מאריך במרכזיות של המשפט בעם ישראל, החל מאברהם אבינו, שעליו נאמר: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בראשית יח, יט), משה רבנו ויהושע בן נון, דרך דוד ושלמה, יהושפט ויאשיהו, ועד למלך המשיח שיתגלה בעזרת השם ויבטא את כוחו בעולם בין השאר באמצעות המשפט. הטור מזכיר גם את ההפטרה שלנו, הפטרת חזון, כראיה לכך שגם הגלות היא תוצאה של ביטול המשפט: "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים" (ישעיהו א, כא).
במדרש איכה נקשרות שלוש ההופעות האלו של "איכה" ביחד: "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי" של משה בפרשתנו, מתקשר אל "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה" של ישעיהו בהפטרת שבת חזון ואל "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד" של ירמיהו בפתחה של מגילת איכה. ההבנה שיש קשר בין הדברים האלו מזכירה לנו שירושלים אמנם אמורה להיות "עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה" (ישעיהו א, כו), אך כאשר היא במצב הפוך - זו אחת הסיבות לגלות. ותיקון מערכת המשפט הוא אחד מהתהליכים שמביאים אותנו אל הגאולה.
תקופה של מלחמה היא תקופה של אחדות. כל אחד חושב, איך אפשר לתרום ולעזור למהלך הכללי של עם-ישראל העסוק בעצם קיומו כאן בעולם. ברבות הימים, המלחמה הזאת תיגמר ואנחנו נחזור לדון על השאלות: מה ראוי לעם-ישראל? איך צריכה להיראות מערכת משפט במדינה היהודית? לא רק איך היא צריכה להיראות באחרית הימים אלא גם איך היא צריכה להיראות היום: במה אפשר לתקן אותה ולשפר אותה?
החוסן של מערכת המשפט מעניין את כולנו. כל אדם שעוסק בתורה יודע שמערכת המשפט מכתיבה לעיתים את סדר היום גם למלך, הנדרש להיוועץ בסנהדרין. מערכת משפט איתנה ונוכחת מהווה בסיס למערכת שלטונית שכולה טוהר ובקשת קרבת אלוקים. מערכת שכזו היא אמצעי להביא לידי ביטוי את השליחות הגדולה של עם ישראל בעולם.
בידינו הדבר! נוכל לעשות זאת בדרך של דרישת אלוקים, כשכל אחד מעריך את זה שמולו. הוא מבין שעם ישראל כולו שואף לתיקון העולם, שואף לצדק, שואף למערכת משפט איתנה שקובעת את סדר היום ופועלת מכוח דבר השם בעולם. נצטרך להקפיד שלא להיגרר שוב לטורח, משא וריב. הדבר מסור בידינו. אנו מתפללים לקדוש ברוך הוא שיעזור לנו במשימה גדולה זו, ונזכה שיתקיימו בנו דברי הנביא ישעיהו בסיום דברי ההפטרה: "אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה: צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (ישעיהו א, כו-כז).