קראתי בתדהמה את מאמרו של הרב מדן "על השתיקה" בו תוקף הרב יעקב מדן את אלו ששותקים על שריפת הרכב בגבעת רונן ועל התגובה לזריקת האבנים בכפר ג'ית.
היהודים בגבעת רונן והנוסעים בציר גלעד מופקרים זה שנים בשם הקונספציה שהובילה לטבח בשמחת תורה.
האחראים לכך קיבלו במשך שנים קיבלו את כל הגיבוי מהרב מדן, דווקא אלו שהזהירו מפני הטבח זכו תמיד לגינויים. לא רק לגינויים גם לשלילת זכויותיהם הבסיסיות כבני אדם.
סיפור המעצרים המנהליים של אריאל דנינו וחבריו שהתגייסו לחשוף את המחבלים עליהם מחפים השב"כ וצה"ל לא זכה למילת גינוי אחת של הרב מדן.
יריב אופנהיימר חשף ממש בימים האחרונים את מה שהיה ידוע לכולם שהוא וחבריו עומדים מאחרי הסנקציות על מתיישבים. "אדאג שיטילו עליך סנקציות" אמר יריב לאלחנן גרונר שחשף שההרוג בכפר ג'ית הוא מחבל חמאס. האם הרב מדן גינה את "המלשינות" הזו?
את דיני המוסר ממון חברו אני מניח שהרב מדן מכיר טוב, אבל במקום להתקומם מול המלשינות הזו הרב מדן נותן לה מקום. מי שאשם לשיטתו הוא לא מי שמאפשר למחבלים לפעול באופן חופשי, הוא לא מי שמלשין לאומות העולם כדי לפגוע בהם וברכושם, אלא מי שנלחם על נפשו כי הוא נואש מהמערכת שלא לומדת מכישלונה אלא ממשיכה בדרכה דרך הקונספציה.
אישית אני סבור כי פעילות זו של פעולות מנע אזרחיות אינה מועילה בחשבון הכולל ויתכן שאף מזיקה, אבל את הגינוי אשמור למי שלא מבצע את תפקידו ומביא אותנו לעברי פי פחת. מי שראוי לגינוי הוא מי שהוביל אותנו אל הטבח בשמחת תורה, ומוסיף להוביל אותנו לטבח הבא, תוך השתקה אלימה של כל מי שמזהיר אותנו ומנסה לפעול בדרכים הכי חוקיות כדי לשנות את המצב. גינוי כמו זה שפרסם הרב מדן לא ימנע את ההתפרצות הבאה, להיפך ככל שהופכים את האנשים ליותר אילמים כלומר לא מקשיבים למצוקתם ולא מטפלים בבעיות האמיתיות שלהם, כך הם נעשים יותר אלימים.
את האויב מכריעים באלימות, אחים אהובים מחבקים מקשיבים ובעיקר מגינים עליהם הן מהאויבים מבחוץ והן מהמתנכלים מבית. בין אם הם מלשינים כמו יריב וחבריו, ובין אם הם לובשי מדים או ראשי שב"כ.
מי שמאפשר למחבלים חמושים להסתובב חופשי, ראוי לגינוי! מי שמענה יהודים ותופר להם תיקים כדי למצוא חן בעיני אומות העולם, ראוי לגינוי! מי שעוצר יהודים במעצר מנהלי בלי משפט ובלי בדל ראיה רק כדי להלך אימים, ראוי לגינוי! מי שמעליל עלילות שווא ופוגע בשמה של מדינת ישראל, ראוי לגינוי!
הסיפור של קמצא ובר קמצא החל להתגלגל בגלל שתיקת החכמים מול עלבון שהוא קטן בהרבה מהפגיעה החמורה והתעללות שעוברים אנשים צדיקים מראשי השב"כ עליהם מגן הרב מדן. אך את האחריות לחורבן הטילו חכמים בסוף הסיפור על כתפיו של חכם מחכמי ישראל שבגלל ענוותנותו המלשין והמלשינות לא נוטרלו בעוד מועד. הדרישה לא לשתוק עוברת צד.
אנו מצפים מהרב שידע לתבוע לפני כ-30 שנה לא לתת להם רובים, לתבוע היום להפסיק את מסע הרדיפה אחרי תושבי יו"ש שנלחמים על חייהם ומצילים בכך את כל תושבי השפלה, ולהפנות את המאמץ להחלפת הפיקוד הכושל של הצבא והשב"כ לפיקוד הנאמן לעמו ומורשתו, פיקוד מנצח.