זה עתה יצאנו מתשעה באב ומן המעשה שאינו מרפה על קמצא ובר קמצא. יש במעשה שנאת חינם בין האיש המארח לבר קמצא, אך קריאה שנייה בסיפור מטילה את עיקר האשמה לא על השונאים אלא על השותקים, על 'רבנן', הרבנים שישבו בסעודה ולא מיחו.
מדוע לא מיחו? מחמת ענוותנותם. על פי המסופר באיכה רבה ישב בראש החכמים רבי זכריה בן אבקולס, ועליו אומר בסוף המעשה רב יוסף, שענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס שרפה את ההיכל. גם במעשה עדת קורח רצה ה' לכלות את כל העדה, למרות שלא השתתפו במעשה המחוצף של דתן ואבירם, אך הם שתקו לא מחו. דבר דומה היה בחטא בעל פעור.
בשבוע שעבר הייתה התפרעות קשה מול בדואיות מרהט, שנקלעו לגבעת רונן למרגלות הר ברכה בשומרון. כעבור ימים הייתה התפרעות קשה במיוחד בכפר ג'ית בשומרון, התפרעות שהסתיימה בפגיעה בנפש.
ההתפרעות הייתה כנראה תגובה על זריקת אבנים על רכב יהודי אך הנפגעים הערבים ממנה לא היו בהכרח זורקי האבנים. התפרעויות אלו, מלבד הבעיה המוסרית שבהן וגם הטרחת כוחות הביטחון העסוקים עד למעלה מן הראש בגזרה בהבטחת חיי יהודים, צולמו והתפרסמו בארבע כנפות תבל. חילול השם שנגרם מהן, ועמו השוואת המתיישבים ביהודה שומרון לפורעי החמאס, גורמים לנו נזק שאין לתאר את גודלו.
הם עלולים להביא במהירות להחרמה כלכלית של כל מה שזז ביהודה ושומרון כולל תרומות שיישלחו לכאן וחשבונות בנקים של מוסדות הבונים ביהודה ושומרון וגם של אנשים פרטיים. בקצב הקיים לא ירחק היום שכל המתיישבים עלולים להיות מוחרמים באירופה כפושעי מלחמה. מכל זה ניתן היה להינצל אילו הפיות של הציבור ביהודה ושומרון, כלומר, רבני הקהילות וראשי המועצות היו מוחים על מה שקרה בפומבי, אילו היו מוגשות בקשות מפורשות לאלוף הפיקוד להוציא מיהודה ושומרון את המתפרעים. במציאות מחו בפומבי שלושה ראשי מועצות. זה עזר, אך לא די בכך. יש רבנים שדיברו על כך בקהילותיהם אך לא מחו בפומבי מחמת ענוותנותם, והזירה הופקרה לשונאי ההתיישבות בארץ ובעולם כולו.
לכאורה ניתן ללמד בדוחק רב זכות על מנהיגי הציבור ביהודה ושומרון השותקים בפומבי על ההתפרעויות, ולומר, שהמתפרעים, שאיש אינו יודע מהיכן באו, הם לא מעניינם. אולם כשהשב''כ עוצר מתפרעי גבעות או את מי שחשודים בהתפרעות ובהסתה וכשאלוף הפיקוד מוציא להם צווי איסור שהייה ביהודה ושומרון, תמיד יהיו רבנים ואנשי ציבור המגנים את המעצרים את מגבלות השהות. כשאלוף פקמ''ז הקודם, יהודה פוקס, הוציא צווים כאלו, הוא הפך, שלא בצדק, למוחרם בקרב חלק גדול מן הציבור שלנו כ'שונא מתנחלים'.
חטיבת השב''כ החוקרת את המתפרעים או את המסיתים אותם איבדה מזמן כל פירור של לגיטימיות בעיני התושבים ומנהיגיהם. גם אלוף הפיקוד החדש הוכתם בעיתונות שלנו מכוח צווים שהוציא נגד שניים מן הפעילים בתחום בין נערי הגבעות. באתרים שהציבור שלנו צופה בהם (ובצדק!) כערוץ 14 וערוץ 7 מאמרים וכתבות היוצאים להגן כמעט דרך קבע על החשודים הנזכרים ונגד אלוף פקמ''ז והשב''כ.
האם יש לנו הצדקה להתלונן על כך שבחו''ל רואים אותנו כשותפים פאסיביים להתפרעויות מול ערבים? אכן, מול כל התפרעות של הנערים הנזכרים יש מאות התפרעויות הפוכות המסכנות את חיינו. את קובעי המדיניות הציבורית באירופה ובאמריקה זה אינו מעניין, והאשמה יוצאת כלפינו.
אם ראשי רשויות רבים ביהודה ושומרון ורבנים ואישי ציבור רבים יפעילו לחץ על אלוף הפיקוד להוציא מכאן את המתפרעים ויוקיעו אותם ללא הרף בפני כל הציבור ובכל אמצעי התקשורת, נוכל להיאבק בהחרמתנו בעולם כולו. בכך גם נכפר על חילול השם שבשתיקתנו עד עתה.