בבית העלמין בקדומים הובא הערב (שני) למנוחות גדעון פרי הי"ד שנרצח אתמול בפיגוע בשומרון.
רב היישוב קדומים, הרב צבי פרבשטיין ספד: "מונח לפנינו קרבן ציבור שחז"ל אומרים שאין כל בריאה יכולה לעמוד במחיצתה. עם ישראל מוקף אויבים. טרור צריך לעקור מהשורש. אנחנו אומרים בניחום 'המקום ינחם', למה לא הקב"ה? אחד ההסברים המקום השמור בגן עדן. לך גדעון שמור מקום מיוחד בגן עדן".
"נמשיך בדרך שלך ליישב את ארץ ישראל לאורכה ולרחבה נמשיך בחסד שלך", הוסיף.
ראש המועצה עוזיאל ותיק ספד: "כל היום אני אומר עליך איזה איש מתוק אתה, עם חיוך, צחוקים, דעתן. ידעת להזיז הרים. לא היית אוהב דיבורים. אתה היית איש של עשייה בפועל, רק בשבוע שעבר היה לך עניין לסדר בקשר למפעל - כשרצית משהו לא ראית בעיניים - היית ממוקד במטרה".
"איזה בעל היית לאלה היקרה. אהבה גדולה היתה ביניכם, חיבור שנראה מימי בראשית. כמה היית גאה בילדים שלך, בן מופת היית להורים שלך, רק לשמוע את אמא שלך מדברת עליך אתמול היה מחמם לב ומכמיר לב".
"מחבל ערבי נתעב רצח אותך. לא כי אתה גדעון. אם הוא היה יודע מי אתה הוא לא היה עושה את זה. הוא רצח אותך כי אתה יהודי. כמו כולנו פה. הקב"ה תמיד בוחר אליו את הטובים. המחבל שפגע בך רצה לפגוע בכולנו - אנחנו לא ניתן לו את זה. נמשיך לבנות את שומרון ולהצמיח את קדומים. נמשיך לדרוש מממשלת ישראל שאנחנו במלחמה ביו"ש וצריך כמו בעזה להשיב מלחמה".
אלה רעייתו ספדה: "אהוב לבי, שורש נשמתי, איפה מתחילים, איך מסיימים? דמך הותר לפרסום. כשסיפרתי לילדים הם אמרו שאתה אבא יותר טוב ממני. הם צודקים. אבל הרגשתי אתמול איך הכתפיים שלי מתרחבות והעול של להיות אמא ואבא הגיע".
"אני מבטיחה שאפנק אותם בימי שישי כמו שפינקת. מבטיחה לזכור ולא לשכוח. עם ישראל חייב להיות נטוע בארצו". עוד ספדה: "עכשיו כשאתה למעלה אהוב שלי, תשתמש בעקשנות שלך, תפעל מלמעלה לנצח את המלחמה הזו. להחזיר את החטופים שצריכים להיות בבית כמו שאתה צריך להיות בבית. אנחנו נרים את הראש ונמשיך לחיות ויהיו לך את הילדים הכי שמחים בעולם בדיוק כמו שרצית".
"גדעון, אתה מצטרף להרוגי מלכות שנהרגו על הגנת הארץ. מעל הבמה הזו אני זועקת ודורשת מהקב"ה די! מעל במה זו אני דורשת ומבקשת שכוחות הביטחון ימצו את הדין מהרוצח הארור הזה. היית הכל בשבילי, תשמור עלינו מלמעלה אהוב שלי", חתמה.
בתו ספדה לו: "אני כל כך גאה להיות הבת שלך - תודה שלימדת אותי על התמדה, אתה ידעת הכל, את מי אני אשאל עכשיו? תודה שעזרת לי עם הכל. אני אתגעגע לשיחות ואליך. אנחנו אוהבים אותך, תודה שהבאת לנו אמא כל כך אמיצה, תודה".
האב, יוסי, ספד: "הבן יקיר לי גדעון. מאז נולדת עברו 38 שנים, נשאת אישה, ילדת ילדים, היית בן אוהב ואהוב. אתה היית הכל. הכל גדעון. היית איש של אנשים, של מדינה, הכל בא לך כמובן מאליו. אתמול בשעה 12 ביקרתי אותך במפעל. היית במחיצתך עד השעה 15:00. חזרתי הביתה וקיבלתי את ההודעה שגדעון פצוע. עד שלא ראית אותך ישן שנת ישרים לא הבנתי שגדעון שלי כבר לא בין החיים. בן בליעל דפק לך פטיש בראש, כך נגדעו חייך הקצרים, בני היקר, עלה למרום ותבוא לבורא עולם, תהיה מליץ יושר לנו ולכל עם ישראל".
האם, חנה, ספדה: "ילד יקר שלי, הבאתי אותך כאן בקדומים, הברית הראשונה בגבעה. אני מתקשה לעכל את המילים הבאות - אני קוברת אותך כאן בקדומים ילד שלי יקר. היית אבא מעורב, מכיל, שמח, ילד חרוץ, אהבת עבודת אדמה, מוזיקה. מאז שהיית קטן רצית להגשים את החלומות שלך. לא היה לך זמן לרגע. היום אני יודעת שרצית לממש את החלומות שלך. נוח על משכבך בשלום, תהיה מליץ יושר על כל עם ישראל, אוהבת, אמא".
האח, מתתיהו, ספד ואמר: "גדעון. בחלומות הכי גרועים שלי לא חשבתי שאהיה צריך לעמוד פה ולהספיד אותך. אני מבקש סליחה שלא תמיד הייתי בשבילך. אוהב אותך אחי הקטן, אני מבטיח לך שאשמור על אלה והילדים, על אבא, על אמא ועל כל המשפחה. אוהב, אח שלך מתתיהו".