כאשר אחי יוסף רוצים לרדת פעם נוספת למצרים עם בנימין. שואל אותם יעקב מדוע הם אמרו ליוסף שיש להם אח.
האחים בלית ברירה סיפרו ליעקב ששליט מצרים שאל אותם האם יש להם אח, דבר שלא היה ולא נברא, שכן האחים סיפרו בעצמם ליוסף על כך שיש להם אח.
אבל ראו זה פלא בתחילת פרשת ויגש כאשר יהודה ניגש ומדבר נמרצות כנגד יוסף הוא אומר: 'אדני שאל את עבדיו היש לכם אב או אח'. לכאורה ברור שמשפט זה אינו נכון שהרי האחים מיוזמתם אמרו שיש להם אח.
על כורחך ברגע שאדם מאמץ תודעה מסוימת, הרי שקשה להשתחרר ממנה, אפילו שהוא יודע שהיא אינה אמת.
בעיתון בשבע של שבת פרשת פנחס הופיעה כתבה בנושא מכתב הרבנים, עליו חתומים בין השאר זקני העדה של הציונות הדתית שקוראים לא להיכנס לעסקה בכל מחיר.
ראשית יש להעיר ביחס לעסקה אפשרית שברור הדבר שחמס לא מתכונן לכל עסקה, והוא נהנה מאוד שכל נושא החטופים גורם רק לפילוג בקרב הציבור בישראל. העיוורון שפוקד את אלו שצועקים עסקה עכשיו הוא שכאילו הדברים תלויים בראש הממשלה. חזקה על מי שלא נתן לצלב האדום לבקר את השבויים שחוץ מהתעללות ביהודים לא מעניין אותו שום דבר.
אבל לגופם של דברים. ברור הוא שמכתב כזה של רבנים מחזיר אותנו לאזור השפיות. כאשר כל התקשורת מהדהדת עסקה עכשיו, הרי שבאיזה באיזה שהוא שלב ישנם כאלו שהתנגדותם הנחרצת למהלך הזוי של עסקה בכל מחיר מתערערת, ומכתב הרבנים מבהיר להם שהם במסגרת הציבור השפוי.
אבל מה שתפס את תשומת ליבי היא התייחסות של רב אחד שאמר שהוא לא מבין, הרי ברור הדבר שבשאלה כזאת צריכים לשאול את אנשי הביטחון, והרי אנשי הביטחון הם בעד עסקה בכל מחיר, אז כיצד אפשר לומר שעסקה בכל מחיר היא דבר שגוי.
דומני שכולם מסכימים שבשאלה כעין זאת צריכים לשאול את אנשי הביטחון, רק שאם נבחן את הדברים, הרי אותם אנשי ביטחון אמרו שאין כל בעיה עם הסכמי אוסלו, עם עקירת גוש קטיף ועם עסקת שליט.
במילים אחרות אנשי ביטחון אלו שבויים בתוך קונספציה שהם לא יכולים לצאת ממנה. המסקנה המתבקשת היא שכל מה שאנשי ביטחון אלו אומרים צריך לעשות בדיוק להיפך.
אבל מה לעשות שלא רק אנשי ביטחון אלו שבויים בקונספציה שמעוורת את עיניהם, אלא גם הציבור הכללי נמצא במין קונספציה שאומרת שההסתכלות של אותם אנשי ביטחון היא זאת הקובעת ולא דעתו של השר בן גביר למשל שהרי הוא בכלל לא היה בצבא, אז מה הוא מבין בביטחון.
ברור הדבר שאסור לותר על חבלי מולדת בגלל סיבות עקרוניות, אולם בכל מה שקשור לנושא הביטחון דומה שגם ילדים קטנים מבינים את המצב הבטחוני טוב יותר מאשר מומחי הביטחון למיניהם. איך אפשר לתת רובים למי שמצהיר שמטרתו היא להשמיד את עם ישראל.
דומה שאם נשאל את רוב הציבור האם טבח שמחת תורה יכול לחזור על עצמו התשובה אחרי ההצלחה הגדולה של ארגון הטרור היא שגם בעזה, אם נעזוב את השטח, וגם בזירות אחרות יכולים ארגוני הטרור לנסות את מזלם ולא מן הנמנע שהם יתקפו אותנו.
ואז אם נשאל אם כך המסקנה היא שצריך להתיישב בגוש קטיף או לפחות להשאיר ממשל צבאי ברצועת עזה. התשובה של רוב הציבור תהיה שזה דבר לא נכון, שכן הקונספציה היא שעזה היא ביצה וצריך לברוח ממנה כמה שיותר מהר.
קשה להשתחרר מקונספציות ששתלו בנו האנשים שאין להם כל חזון ומה שמעניין אותם הוא רק לשמור על שקט במשך עשרות שנים. בסופו של דבר המציאות מוכיחה שגם שקט לא יהיה במציאות כזאת.
קשה לצאת מן הקונספציה, אולם כל בר בי רב מבין שהתיישבות בגוש קטיף רק תגביר את הביטחון ותמנע מארגוני הטרור לפעול בצורה אינטנסיבית כנגד ישראל.