בריאיון ל"בוקר ב-7" שואל בוקעי מדוע מותר לשחרר רוצחים ערבים מהרש"פ ולא רוצח מלבנון. לדבריו, בין 400 האסירים שישוחררו, שלפי הטענה הם פליליים, יש רוצחים רבים. מהי הגדרתו של רוצח? שואל בוקעי. האם מי ששילח מחבל מתאבד אינו רוצח? האם מי שיודע כי מחבל מתאבד עושה דרכו לפיגוע ואינו מתריע אינו רוצח?
בוקעי מציין כי הוא גם מודאג מכותרות העיתונאים המבשרות כי שרון ומופז סיכמו ביניהם להגביר פעולות התקפיות נגד החיזבאללה. מדובר בניסיון להפיס את דעת הקהל בארץ יותר מאשר לצאת באמת לפעולות. דומה הדבר, הוא מוסיף, לאיומיה של ישראל כי היא תגרש את ערפאת בשעה שכוונותיה היו להידבר עמו.
עוד אומר בוקעי כי הפיאסקו, כישלונה החרוץ, של ישראל בלבנון לא התחיל במנוסתה משם במאי 2000 אלא בשליש הראשון של שנות התשעים, כשישראל שקלה את פעילותה נגד החיזבאללה אל מול איומי החיזבאללה בירי קטיושות על קריית שמונה. ברגע שישראל העריכה שאיומיו של החיזבאללה אמינים והוא יגיב בשיגור קטיושות וכתוצאה נמנעה מפעולה, היא הפסידה את הדבר החשוב ביותר שהיה לה מאז יום העצמאות הראשון שלה: הרתעה אפקטיבית נגד האויב. אל מול מדינות ערב יש לישראל הרתעה, אומר בוקעי, אך לא כך הוא מול ארגוני הטרור כמו החיזבאללה, החמאס והרש"פ.
אם ישראל תשקול שוב אם עליה לפעול כנגד החיזבאללה תוך סיכון בספיגת קטיושות ופגיעה בתיירות הצפון ותחליט להימנע מלפעול, הרי שבידי החיזבאללה הרתעה אפקטיבית כלפי ישראל.
בוקעי אומר כי למעשה הוא ממליץ על פעולה אפקטיבית, והיא חיסולו של נסראללה, מאחר שכל יום שהוא מנצח מוכיח עד כמה ישראל מובסת על ידו. לדבריו, על ישראל לבצע זאת גם תוך סיכון כי תהיה תגובה. בעבר ישראל יצאה לפעולות בשעה שידעה כי מדינות ערב עלולות להגיב, אך היא תמיד ידעה והצהירה כי יש ביכולתה להגיב גבוה יותר, חזק יותר ובעצמה רבה יותר.
לדברי בוקעי, אין אפשרות לצפות כי לבנון תפעל נגד החיזבאללה. לדבריו, למעשה לבנון קיימת רק על הנייר. יש לה דגל ומטבע, אך לא יותר מכך. היא נטולת ממשלה מרכזית אפקטיבית, ומי ששולט בה הוא החיזבאללה בפנים וסוריה בחוץ. העדה השיעית, התומכת בחיזבאללה, היא העדה הגדולה ביותר בלבנון – כ-38%. עוד מוסיף בוקעי כי נסראללה אינו רק "גיבורם" של הלבנונים אלא גם של הערבים אזרחי ישראל וגם של ערביי הרש"פ. הוא מגלם עבורם את הדמות הממחישה כי אפשר להביס את ישראל.
לדבריו, שחרור מחבלים מהרש"פ הוא אסון משום שבכך פותחים עבור נסראללה את הקישור לסוגיה הפלשתינית. מעתה ואילך, אומר בוקעי, נסראללה יראה את עצמו כפטרונם הרשמי של ערביי הרשות בהסכמתה של ישראל, המנהלת עמו מו"מ ישיר, וכל פעולה ישראלית בשכם או בכל מקום אחר ברש"פ תהווה עילה לגיטימית עבורו להפגיז את צפונה של ישראל בקטיושות.
לאיסור לתת לנסראללה עמדת כוח ולגיטימציה מצטרף גם סגן שר התמ"ת מיכאל רצון, אל"מ במיל. לדבריו בריאיון לערוץ 7, מי שמתבונן בהופעותיו של נסראללה בטלוויזיה מבין כי אסור לתת לו להשיג הישגים ולהגיע לעמדת מנהיגות. מדובר באדם חסר שליטה ומעצורים, והוא טומן בחובו סכנה לאזור כולו. אסור להפוך את נסראללה למנהיג התבל, וכמו כן אסור לתת בידו את השליטה על גבולה הצפוני של מדינת ישראל. ברצותו הוא מבעיר אש בצפון וברצותו משקיט את האזור. כך, לדבריו, מחזיק נסראללה את ישראל כבת ערובה, וישראל רוקדת על פי החליל שלו.
על ישראל להודיע לסורים ולממשלת לבנון כי כל פתיחה באש לכיוונה של ישראל תעלה ביוקר, ועל ישראל לעמוד במימוש איומיה.
עוד מוסיף רצון כי השיטה פועלת בנוגע לארגון החמאס, שמנסה ליזום הודנה, לאחר שישראל החלה לאיים על רנתיסי ועל שייח' יאסין. (ש.ח.)
בוקעי מציין כי הוא גם מודאג מכותרות העיתונאים המבשרות כי שרון ומופז סיכמו ביניהם להגביר פעולות התקפיות נגד החיזבאללה. מדובר בניסיון להפיס את דעת הקהל בארץ יותר מאשר לצאת באמת לפעולות. דומה הדבר, הוא מוסיף, לאיומיה של ישראל כי היא תגרש את ערפאת בשעה שכוונותיה היו להידבר עמו.
עוד אומר בוקעי כי הפיאסקו, כישלונה החרוץ, של ישראל בלבנון לא התחיל במנוסתה משם במאי 2000 אלא בשליש הראשון של שנות התשעים, כשישראל שקלה את פעילותה נגד החיזבאללה אל מול איומי החיזבאללה בירי קטיושות על קריית שמונה. ברגע שישראל העריכה שאיומיו של החיזבאללה אמינים והוא יגיב בשיגור קטיושות וכתוצאה נמנעה מפעולה, היא הפסידה את הדבר החשוב ביותר שהיה לה מאז יום העצמאות הראשון שלה: הרתעה אפקטיבית נגד האויב. אל מול מדינות ערב יש לישראל הרתעה, אומר בוקעי, אך לא כך הוא מול ארגוני הטרור כמו החיזבאללה, החמאס והרש"פ.
אם ישראל תשקול שוב אם עליה לפעול כנגד החיזבאללה תוך סיכון בספיגת קטיושות ופגיעה בתיירות הצפון ותחליט להימנע מלפעול, הרי שבידי החיזבאללה הרתעה אפקטיבית כלפי ישראל.
בוקעי אומר כי למעשה הוא ממליץ על פעולה אפקטיבית, והיא חיסולו של נסראללה, מאחר שכל יום שהוא מנצח מוכיח עד כמה ישראל מובסת על ידו. לדבריו, על ישראל לבצע זאת גם תוך סיכון כי תהיה תגובה. בעבר ישראל יצאה לפעולות בשעה שידעה כי מדינות ערב עלולות להגיב, אך היא תמיד ידעה והצהירה כי יש ביכולתה להגיב גבוה יותר, חזק יותר ובעצמה רבה יותר.
לדברי בוקעי, אין אפשרות לצפות כי לבנון תפעל נגד החיזבאללה. לדבריו, למעשה לבנון קיימת רק על הנייר. יש לה דגל ומטבע, אך לא יותר מכך. היא נטולת ממשלה מרכזית אפקטיבית, ומי ששולט בה הוא החיזבאללה בפנים וסוריה בחוץ. העדה השיעית, התומכת בחיזבאללה, היא העדה הגדולה ביותר בלבנון – כ-38%. עוד מוסיף בוקעי כי נסראללה אינו רק "גיבורם" של הלבנונים אלא גם של הערבים אזרחי ישראל וגם של ערביי הרש"פ. הוא מגלם עבורם את הדמות הממחישה כי אפשר להביס את ישראל.
לדבריו, שחרור מחבלים מהרש"פ הוא אסון משום שבכך פותחים עבור נסראללה את הקישור לסוגיה הפלשתינית. מעתה ואילך, אומר בוקעי, נסראללה יראה את עצמו כפטרונם הרשמי של ערביי הרשות בהסכמתה של ישראל, המנהלת עמו מו"מ ישיר, וכל פעולה ישראלית בשכם או בכל מקום אחר ברש"פ תהווה עילה לגיטימית עבורו להפגיז את צפונה של ישראל בקטיושות.
לאיסור לתת לנסראללה עמדת כוח ולגיטימציה מצטרף גם סגן שר התמ"ת מיכאל רצון, אל"מ במיל. לדבריו בריאיון לערוץ 7, מי שמתבונן בהופעותיו של נסראללה בטלוויזיה מבין כי אסור לתת לו להשיג הישגים ולהגיע לעמדת מנהיגות. מדובר באדם חסר שליטה ומעצורים, והוא טומן בחובו סכנה לאזור כולו. אסור להפוך את נסראללה למנהיג התבל, וכמו כן אסור לתת בידו את השליטה על גבולה הצפוני של מדינת ישראל. ברצותו הוא מבעיר אש בצפון וברצותו משקיט את האזור. כך, לדבריו, מחזיק נסראללה את ישראל כבת ערובה, וישראל רוקדת על פי החליל שלו.
על ישראל להודיע לסורים ולממשלת לבנון כי כל פתיחה באש לכיוונה של ישראל תעלה ביוקר, ועל ישראל לעמוד במימוש איומיה.
עוד מוסיף רצון כי השיטה פועלת בנוגע לארגון החמאס, שמנסה ליזום הודנה, לאחר שישראל החלה לאיים על רנתיסי ועל שייח' יאסין. (ש.ח.)