יש קשר עמוק בין היכולת שלנו לבקש קרבת אלוקים כאן בעולם לבין ההבנה שלנו מההקדוש ברוך הוא מצפה מאיתנו.
בפרשתנו, פרשת עקב, שני פסוקים מסכמים את הדרישות האלוקיות מאיתנו, מעם-ישראל: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אלוקיך שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם...". לאחר הכותרת הזו מופיעה רשימה של חמישה דברים: "(א) לְיִרְאָה אֶת ה' אלוקיך (ב) לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו (ג) וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ (ד) וְלַעֲבֹד אֶת ה' אלוקיך בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ (ה) לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ". הרמח"ל, בהקדמתו למסילת ישרים, ביאר יסודות חשובים אלו בהיותם בסיס לכל עבודת ה' שלנו בעולם.
אמנם, "רשימת הדרישות" אינה קצרה, ומחייבת למדי. לכן מתבקשת התמיהה על משמעות הפתיחה "מָה ה' אלוקיך שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ" המתאימה לדרישות קלות, ולא לרשימה מחייבת כזאת. הגמרא במסכת ברכות שדנה בנושא מתמקדת ביראת ה', הדרישה הראשונה ברשימה: "מָה ה' אלוקיך שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אלוקיך".
הגמרא אומרת שבעיני משה רבנו, לגודל קרבתו לקדוש ברוך הוא, קל מאוד להיות ירא אלוקים, ולכן הוא פותח בזה. בעלי המוסר הוסיפו שיראת שמים היא הבסיס של כל המשך הרשימה – הליכה בדרכיו, אהבת ה', עבודת ה' ושמירת המצוות. הדרישה המרכזית היא יראת ה' ומתוכה ינבעו כל אותן מידות ומעלות חשובות.
אבל מדרש תהילים רואה את הרשימה כרשימה אחודה, ללא העדפה של דרישה מסוימת. על בסיס זאת, משווה המדרש בינה לבין מה שאומר דוד בתהילים פרק כ"ז, שאותו נתחיל לומר בקרוב כל יום: "לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי". בתחילת הפרק מבטא דוד המלך ביטחון בהצלה האלוקית: ""אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה – לֹא יִירָא לִבִּי, אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה – בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ".
בהמשך הפרק אומר דוד: "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ". על כך מקשה המדרש: לכאורה, הביטוי "אַחַת שָׁאַלְתִּי" מלמד שזו בקשה קטנה. אך בפועל תוכן הבקשה הוא: "שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ".
אלו בקשות עצומות! דוד מבקש קרבת אלוקים מוחלטת כל החיים. מיישב המדרש שדוד למד זאת מהקדוש ברוך הוא עצמו! הרי הקב"ה אמר "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אלוקיך שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ", ולאחר מכן מפורטת רשימה מקיפה ומחייבת. כך גם דוד יכול לכלול בקשות כל כך יסודיות ומקיפות לבקשתו.
השוואה זו מעוררת קשיים ותמיהות, ועל כך נאמרו דרשות רבות. נתמקד בפירושו של הרמב"ן וממנו נבין את הקשר בין שני הפסוקים. הרמב"ן על הפסוק בפרשתנו אומר ש"וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אלוקיך שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ" מחובר למופיע בסוף רשימת הדרישות: "לְטוֹב לָךְ". ומכך אף לשני הפסוקים הבאים, שבהם מבארת התורה את משמעות הדרישות המופנות לעם-ישראל: "הֵן לַה' אלוקיך הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ: רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה' לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה" (דברים י, יד-טו).
הבחירה באבות ובעם-ישראל היא מאהבה ולטוב ולהם. לכן, רשימת הדרישות הנובעות מהבחירה היא "לְטוֹב לָךְ". הקב"ה לא צריך מאומה מזה בשבילו. אם כל הרשימה היא לטובתנו, גם אם היא ארוכה ומחייבת, הגיוני לפתוח אותה במילים "מָה ה' אלוקיך שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ".
לאור פירוש זה של הפסוקים בפרשתנו, ניתן להבין גם את האמור בתהילים באופן דומה. כאשר דוד מבקש קרבת אלוקים הוא כביכול אומר: 'וכי בשבילי אני מבקש קרבת אלוקים? הרי זה לא רק בשבילי. בקשתי נובעת מכך שזה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו'. אנחנו רוצים קרבת אלוקים כי זה מבטא את השליחות האלוקית שלנו, ואף מוציא אותה מהכוח אל הפועל.
דוד אינו מבקש לעצמו בית גדול ורחב, או חופש לנוח. הוא מבקש קרבת אלוקים, "שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ". כשם שהקב"ה דורש מאיתנו "לְטוֹב לָךְ", כך גם דוד המלך פונה לקדוש ברוך הוא ואומר: 'ואני, כל מה שאני מבקש זה את הקרבה שלך, בהתאם לרצונך ולשליחות שהטלת עלי!'.
השאיפה האנושית לקרבת אלוקים, לחוש יום-יום את מקור החיות שלנו, את הטוב האלוקי, את השפע, את הצדק והיושר האלוקי – השאיפה הזאת נובעת מההבנה שלנו שכל מה שהקדוש ברוך הוא מבקש מאיתנו הינו לטובתנו.
אנחנו נמצאים בימים של מלחמה. בימים שמשמעות בקשת אלוקים ממוקדת בשחרור חטופים, ברפואה לחיילים הפצועים, בחזרה של כל החיילים לביתם בריאים ושלמים ובחזרה של כל המפונים לבתיהם. אנו ממשיכים את דברי דוד המלך "אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה - בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ" (תהילים כז, ג). הבסיס לאותו ביטחון הוא ההבנה שמה שאנחנו מבקשים בעומק הינו קרבת אלוקים, משום שכל הבקשות הן סעיפים בהוצאה מהכוח אל הפועל של השליחות שהקדוש ברוך הוא בעצמו נתן לנו כאן בעולם.
אנו מקווים שמתוך המבט הזה הרחב על "מָה ה' אלוקיך שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ", יקבל הקדוש ברוך הוא גם בקשתנו ל"אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה'".