זכיתי להיות חלק מהקבוצה הבוחרת את הרבנים הראשיים לישראל, אך כיום, כשאני רואה את ההתרוצצות סביב הבחירות, אני תוהה אם זו אכן זכות. כל המועמדים לתפקיד ראויים ומצוינים, עם רקורד מרשים וניסיון רב שנים, וזהו תפקיד בעל חשיבות עצומה.
אני רוצה להתמקד במועמד האשכנזי, אף שלדעתי, החלוקה לעדות היא דבר שצריך להיעלם. צריך להיות רב ראשי אחד לישראל ותלמיד חכם מובהק נוסף כראש אבות בתי הדין, ולא שני רבנים ראשיים המבוססים על חלוקה עדתית.
כמי שמכהן מעל עשרים וחמש שנים ברבנות עיר, אני מבין היטב מה חשוב לשפר בתפקיד הרבנות הראשית. בעיניי, יש יתרון למועמד שהוא רב עיר בעל ניסיון. מצד שני, ישנם כאלה שטוענים כי חשוב שיתמנה לתפקיד דיין בעל ניסיון, בגלל הצורך בתיקונים בעבודת בתי הדין. לכן, יש יתרון רב למי ששימש גם כדיין ואב בית דין, וגם כרב עיר.
הייתי חבר בוועדה בראשות הרב יעקב אריאל שליט"א, שכללה ארבעים רבנים מגדולי תלמידי החכמים הציוניים, ובחרה ברב מאיר כהנא שליט"א כמועמד הציונות הדתית לתפקיד הרב הראשי לישראל. כיצד ייתכן שכעת רבנים, שרים, או ראשי עיר דתיים לאומיים יתכחשו להחלטת הוועדה ויצביעו אחרת? הרב אריאל הדגיש כי החלטת הוועדה תקפה, והזמן שחלף או טענות אחרות אינן משנות זאת.
כל המועמדים התחייבו לקבל את החלטת הוועדה ולא להתמודד אם לא ייבחרו. אם מועמד לרב ראשי יפר התחייבות זו, איך יוכל לעמוד מול הציבור ולדבר על מוסר ואמת?
זו הסיבה המרכזית שעלינו לתמוך ברב מאיר כהנא תלמיד חכם מובהק שגדל בארץ ישראל, למד ולימד בישיבות הסדר, ושימש כדיין ואב בית דין. לרב כהנא יש כמה יתרונות חשובים על פני חבריו: שילוב בין תורה לשירות צבאי, היכרות מעמיקה עם הפריפריה, וגיל צעיר יחסית שמאפשר לו את המרץ הדרוש לקידום שינויים ושיפורים בעבודת הרבנות ובתי הדין.
בואו נעמוד מאחוריו ונאחל לו הצלחה בבחירות, והכי חשוב – הצלחה בתפקיד.