פרופ' אריה אלדד, חבר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, תא"ל במיל', מתייחס בראיון לערוץ 7 למחלוקת הציבורית המתלהטת סביב עסקת חטופים לנוכח רצח ששת החטופים ביממות האחרונים.
"כללי המשחק ברורים מראש. כשהחמאס יהיה בגבו לקיר הם יאיימו וגם ינסו להרוג חטופים. השאלה הביטחונית, מוסרית, דתית, חברתית היא האם ישראל יכולה להיענות לתביעה הזו ולצאת מציר פילדלפי וציר נצרים כדי להציל עשרה או עשרים חטופים, או שאינה יכולה לעשות כך מכל הטעמים הללו, כי יש כאן צדדים מוסריים, ביטחוניים".
"הטיעון שרק לחץ ביטחוני יחזיר את החטופים לא מחזיק מים, אבל גם הטיעון שאנחנו חייבים לשחרר עכשיו את החטופים ושתמיד נוכל לחזור בעתיד לציר פילדלפי, גם זה שקר", קובע אלדד המציע לנו להיכנס להלכי מחשבותיו של יחיא סינוו'אר: "הוא רוצה להמשיך לשרוד ולשלוט בעזה ולהתחמש ולהמשיך לאיים על ישראל. אם נצא מציר פילדלפי הוא ימשיך להחזיק בחטופים וימשיך לירות רקטות, ואם אנחנו נעז להיכנס ולכבוש מחדש את ציר פילדלפי הוא חלילה ישאיר בכניסה גופות של חטופים שהוא יהרוג באותו יום ויודיע רשמית שהוא יוציא להורג בכל יום שאנחנו בפנים עוד חטוף. הלחץ על ממשלת ישראל להימנע מכניסה או לסגת יחזור מיד".
"כל עוד יש בידיו חטופים ישראל תהיה במצב סחיטה. זה היה ברור מהשבעה באוקטובר. זו הטרגדיה שלנו, אבל גם בטרגדיה ניתן להתנהל בסכנה לרבים מול סכנה למעטים, וזו הדילמה המוסרית הקשה ביותר שלנו. אני שייך לאסכולה שאומרת שאסור לסכן את כל עם ישראל למען שלומם של מעטים", אומר פרופ' אלדד.
האם המשמעות היא התנגדות לכל עסקה? אלדד אומר כי לו מישהו היה מציע לישראל עסקה שכוללת שחרור של כל החטופים ניתן היה לומר שבעתיד ניתן יהיה להיכנס לעזה ולהרוג את מי שצריך, אך כאשר העסקה חלקית "אתה מבין שאתה דן למוות את אלה שנשארו וזה באמת לא מוסרי, ממש כמו שלא מוסרי לדון למוות את אלה שלכאורה אפשר לשחרר. רק אם הייתה עסקה שמדברת על שחרור כולם היה מקום לדון במחיר, אבל עסקה כזו איננה ולא תהיה כי היא מנוגדת לאינטרס של סינוו'אר".
הדרך למניעת הקרע ההולך ונפער בעם עוברת, סבור אלדד, דרך סתימת הפה של כולנו, כלשונו. "הלוואי שהיה אפשר לקוות שהאופוזיציה לא תגיד שדם החטופים על ידי הממשלה, ושמתנגדי העסקה ותומכי הממשלה לא יגידו שהכול זה אוסלו וההתנתקות או לחץ משפחות החטופים. אם הייתה עכשיו הפסקת חשמל לחצי שנה זה היה יכול להיות רעיון טוב...".
עוד נשאל אלדד כיצד הוא רואה את השיח הבוחן אפשרות להכנסת הרש"פ לשליטה בעזה, והוא משיב וקובע כי "הרשות הפלשתינית היא שום דבר חוץ מצרות ותמיכה בטרור. אסור שהם יהיו שחקן בזירה". עם זאת הוא מברך על שיח שהתקיים בצה"ל אודות תכלול הפעולות האזרחיות ברצועה, כלומר חזרה בדלת אחורית של המנהל האזרחי. "כלומר מבינים שאנחנו הולכים לשבת בעזה הרבה מאוד זמן, ששום מדינה או ארגון לא יורידו את המשא הזה מעל גבינו. כל עוד מישהו יאיים עליהם נשק אין להם שום סיבה לעשות זאת, ואלו חדשות טובות. גם גלנט והלוי שהתנגדו מאוד שצה"ל יטפל באוכלוסייה האזרחית מבינים שאין ברירה ושמישהו צריך לעשות את זה והם מתחילים להקים את המנגנון".
לטעמו של אלדד נכון וצריך לדבר על בחירות. "המלחמה מתארכת. צריך בחירות שאו יחליפו את נתניהו או יתנו לו אמון מחודש מהעם. אני בספק אם הוא יקבל את זה", הוא אומר ומזכיר את ניסיונו של יצחק שמיר המנוח שלמרות שיכול היה להקים ממשלה צרה חתר להקמת ממשלת אחדות "כי יש דברים שרק בממשלת אחדות אפשר לעשות בלי להדליק את המדינה. הלוואי שהייתה לנו ממשלה כזו ואז היינו נמנעים מחלק מהאיומים לשרוף את המדינה".
לשאלת תום תקופת נתניהו משיב פרופ' אלדד ואומר כי מבחינתו נתניהו סיים את תפקידו ברגע בו הצביע בעד תכנית ההתנתקות. "כל השאר זה בזבוז זמן".